BETA

31.05.2018

11:10

 קניון עזריאלי, רמלה
קניון עזריאלי, רמלה,
צילום שהם אפרתי

אדריכל בלב ואמן בנשמה: אבנר שר מציג אישיות דואלית כובשת

"בשלב מסוים, זו לא היצירתיות שמובילה אותי אלא הדמיון והחיפוש אחר הסוד שמסתתר שם" אומר אבנר שר כשהוא מתייחס לתוצריו האדריכליים והאמנותיים כאחד

כשאני שואלת את אבנר שר מה הוא יותר, אדריכל או אמן, הוא מנסה להסביר בסיפור. "אחת מאוצרות האמנות שפגשתי פעם אמרה עלי שאני משול לדואט של פורטרט עצמי. לאורך ההיסטוריה, אמנים היו עסוקים תמיד בלצייר את עצמם. אותה אוצרת, שניסתה לתהות על קנקני, פשוט ראתה בי משהו זוגי. אי אפשר לשים אותי לא פה ולא שם אלא בשניהם ביחד. אני לא אמן של שבת ולא אדריכל של שבת, אלא מחזיק בשתי הישויות בגוף אחד. הראש ניזון משני הדברים. זה לא ממש מוזר כי הנה למשל אני גם ימני וגם שמאלי. בעברי, הייתי גם מוסיקאי וניגנתי על פסנתר מתוך שמיעה אבסולוטית אבל נאלצתי לזנוח את התחום האהוב מפאת חוסר זמן ומכיוון שלא יכולתי לעסוק בו ברצינות".

 

 אדריכל ואמן, אבנר שר

אדריכל ואמן, אבנר שר (צילום שהם אפרתי)

 

כתוצאה מאישיותו הדואלית, סדר היום של אבנר שר נחלק בין אדריכלות ואמנות. "הייתי אומר שההבדל המהותי בין השניים הוא שאמנות לא ניתן לעשות דרך הטלפון או באוטו. במשרד כמו שלי, חלק גדול מהדברים הניהוליים, כמו קבלת החלטות ופגישות, אפשר לבצע גם טלפוניות. ובכלל, לדעתי מי שיותר חשוב מהעומד בראש אלו הם מספרי שתיים ושלוש. על העניינים האדריכליים אני עובד בבקר מוקדם או בלילה מאוחר ולאו דווקא במשרד שמתפעל את עצמו גם בלעדיי. למעשה, בכל פרויקט, אני מעורב בשלבים הראשונים בתכנון ובעיצוב ובמהלך הפרויקט אני מעריך שאני מעורב בחמישה אחוזים הנפרשים לאורך כל אחד מהפרויקטים. מעבר לכך, יש לי במשרד ארבעה שותפים בכירים השולטים בעניינים ויכולים גם להסתדר בלעדיי ולהבין בדיוק מה צריך לעשות".

 

מול החוף

מול החוף וילג', חדרה (הדמיה אבנר שר אדריכלים)

 

שר טוען, שהבדל מהותי נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו בין אדריכלות ואמנות טמון בעובדה שבאדריכלות, עוד לפני שמתחילים לעשות משהו, יש קליינט. "זה הבדל אדיר וההתמודדות מול לקוח כרוכה במצב קבוע של שירות מתמיד. בנוסף, באדריכלות אסור בשום אפן לטעות. זה מקצוע טכני ברובו, בעיקר כשמדובר בפרויקטים ענקיים כמו אלה בהם אנחנו מעורבים. זה כולל המון שרטוט, תיאומים ואלמנטים טכניים וטכנולוגיים. אני אמנם מצוי בזה אבל יש לי צוות של מקצוענים שעושה את זה. הגישה שלי דוגלת בלהחזיק אנשי מקצוע שהם השלד המתפקד, המניע ומייצר המון פרטים ויודע לתת שירות גם כשאני מתרוצץ ועסוק בדברים אחרים".   

 

מסתבר, שגם בסטודיו שלו לאמנות, הנמצא מרחק של כרבע שעה ממשרדו, מעסיק שר עובדת שעושה עבורו דברים שחוסכים ממנו זמן. "היא לא יוצרת, אלא משחררת אותי מהעיסוק בעניינים טכניים וחזרתיים" הוא אומר וניכר שבעת הזו הוא בהחלט זקוק לתמיכה הזו. "כשמתפתחים בהיבט האמנותי לקצב של יצירה להצגה בתערוכות, נכנס גם מרכיב של לוח זמנים. הגישה שלי, בהקשר הזה, זהה למה שאני עושה באדריכלות".

 

 מיצב במוזיאון מגדל דוד

טופוגרפיות חלופיות, מוזיאון מגדל דוד (צילום שהם אפרתי)

 

אבני דרך

 

אבנר שר החל את דרכו המקצועית כשבצעירותו נרשם ואף התקבל ללימודי אמנות בבצלאל. "אבל למרות שהתקבלתי, אבי, שהיה ניצול שואה, לא הסכים שכבן יחיד אלמד אמנות ולמעשה אנס אותי ללמוד בטכניון משהו הנדסי, רק שאהיה סוג של 'אנג'ניר'. ככה הגעתי לתחום האדריכלות ובינוי הערים שכלל לא הייתה לי בראש באותה עת. שלוש השנים הראשונות ללימודים זכורות לי כסיוט ולא פעם רצו אפילו להעיף אותי. בסוף התאמתי את עצמי למערכת וסיימתי את הלימודים".

 

מיד לאחר שהוסמך כאדריכל, החל שר לעבוד כעצמאי ובאורח פלא קיבלת כמות עצומה של עבודה על וילות פרטיות. "אני מניח שיצרתי כשישים וילות בתקופה קצרה של כשלוש-ארבע שנים. בעת ההיא, הם נהניתי לעבוד עליהן כי הן נראו לי כמו פסלים. אבל מהר מאוד הבנתי שקנה המידה הקטן פחות מעניין אותי והתקבלתי לעבודה במשרדו של אדריכל משה צור שם נשארתי כשמונה שנים". גם בעת ההיא, מסתבר, נפשו של שר הייתה עדיין נתונה באמנות. "בשלב הזה, החלטתי ללמוד אמנות ופניתי תוך כדי עבודה ללימודים באוניברסיטת חיפה. שם קרה דבר הפוך ומפתיע כשהמנחה שלי ציין בפני שאני פחות אמן ויותר אדריכל. לאורך השנים מאז, רב הזמן עסקתי באדריכלות אם כי בעת האחרונה הדברים השתוו ואני עוסק בשניהם באותה מידה".

 

 קניון ארנה, נהריה

קניון ארנה, נהריה (צילום שהם אפרתי)

 

את משרד 'אבנר שר אדריכלים בע"מ' פתח שר בשנת 1992 בראשית שנות הארבעים לחייו. מאז עסק המשרד, בין היתר, בתכנון ועיצוב רבים מהקניונים בארץ אך גם בתכנון בנייה רוויה של מגדלים ומבנים מדורגים. "זה קרה לבד" הוא מסביר "זה עונשו של אדריכל מצליח. הצמיחה יוצרת מצב שבנוסף לתהליך התכנון, הצורה והעיצוב, פתאום צריך גם לנהל עסק. מבחינתי זה עונש שאין כדוגמתו. אני לא יודע להתמודד עם כסף, גבייה וניהול. כל זה זר לי לחלוטין. אבל משרד בסדר גודל כזה לא עובד בלי כל אלו".

 

 קניון עזריאלי, רמלה

קניון עזריאלי, רמלה (צילום שהם אפרתי)

 

בשיא גודלו, היה המשרד בשלב שבו היה אמון על תכנון קניון 'רננים' ברעננה לפני כחמש עשרה שנה. "המשרד הצטמצם מעצמו כי בשלב מסוים כבר הרשיתי לעצמי לסנן פרויקטים פחות מעניינים. יכולת השליטה והמעורבות קטנה וכסף ממילא אין מזה" אומר שר "המתעשרים הגדולים, הם האדריכלים הגרועים. אלו שרואים את משרד האדריכלות כעסק שצריך להביא כסף ורווח. הנה יסקי וכרמי הם שני משרדים שקרסו ופשטו את הרגל. מי שעושה אדריכלות טובה מאוד ובתעריפים של הארץ לא מסוגל לשרוד. האדריכלות בארץ שייכת גם ככה ליזמים העובדים לפי טבלאות אקסל במחשב ודו"חות אפס שהם מגישים לבנק. מכיוון שהם מחויבים לבנקים וצריכים להוכיח החזר השקעה, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בעלות הבנייה וברמת התכנון".

 

 מרכז קניות, עין שמר

מרכז קניות, עין שמר (צילום שהם אפרתי)

 

שכירי חרב של יזמים

 

"בניין צריך לקום מתוך מטרה. ללא מטרה אין בניין. כל מה שאנחנו כאדריכלים עושים זה בגלל שמישהו הזמין את זה. זה לא גאודי בר המזל שהיה לו ספונסר עם כיסים ללא תחתית. כך, במידה רבה, עם הזמן הפכו האדריכלים לשכירי חרב של היזמים, וכל מה שנותר להם זה לתכנן ללא כל מניע אידיאולוגי או אחר" אומר שר כשאני מקשה עליו בנושא תחרויות ויזמים.

מסתבר, הדבר הופך קשה שבעתיים כשמדובר בפרויקטים לשימושים מעורבים. "זה הופך את המשימה לקשה עוד יותר כי במקרה כזה, אני רואה בעיני רוחי את התהליך הראשוני של התכנון כאילו הוא מורכב משני יעדי כיבוש. מחד, צריך לעשות את הדבר הנפלא שיתאים למיקום ולמשתמש. מאידך, צריך להשביע את רצונו של היזם המעורב בענייני הכסף" אומר שר "תשעים ותשעה אחוזים מהרצונות נמצאים דווקא בתכנון, אבל במחי יד אחת זה יכול להימחק ברגע שאני לא מצליח להשביע את רצונו של היזם. כאן, אני חייב להבין שבלי מעורבותו של היזם בכל הקשור לייעוד ההזמנה, התכנון יישאר על הנייר ולא יקום בכלל".

 

למרות דבריו מעוררי המחשבה, נראה שאין מה לדאוג לאבנר שר. ברגעים אלה ממש, נמצאים בבנייה או בשלבי השלמה סופיים לא מעט פרויקטים שיצאו ממשרדו ובהם מתחם העיצוב 'רדיזיין' ביזמת קבוצת JTLV בשיתוף שוקי שוורץ בקריית אתא , קניון באילת, פרויקט מסחרי בכפר סבא, מתחם הקניות 'מול החוף וילג'' בחדרה ומרכז מסחרי בחריש. "מכיוון שהתכנון והעיצוב מותאמים למקום, החכמה היא לנתח נכון את מה שהם אמורים לשדר הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. בהקשר הזה, חווינו מקרה מעניין עם הקריון בקרית ביאליק כשבהפרש של חמש עשרה שנים, שינינו את הנראות של המקום מהקצה לקצה במטרה להתאים אותו לאוכלוסייה ולצרכנים. המקום, שבתחילה עוצב באפן צבעוני ורועש מאוד, שונה לחלוטין ולאחר מהפך הפך לנקי, מבריק ורגוע".

 

 רידיזיין, קריית אתא

רידיזיין, קריית אתא (הדמיה אבנר שר אדריכלים)

 

כך או כך, לא מצליח שר במהלך כל השיחה כולה להפריד בין האדריכלות והאמנות. "בהקשר של האמנות, אני הולך בדרך לא נודעת ומחכה שחוסר הוודאות יגרור אותי למקומות לא ידועים. בשלב מסוים זו לא היצירתיות שמובילה אותי אלא הדמיון, החיפוש אחר הסוד שמסתתר שם. את החוכמה הזו, אני גורר גם לאדריכלות ככל שאני יכול. הנה למשל, לפני חודש, חפשנו פתרון עבור אחד הפרויקטים. לאורך השנים, במצב כזה, הרגלתי את עצמי לקחת ערימה של פתקים ולשרבט עליהם במהירות אינטואיטיבית בלי סוף קשקושים. לרב, תשעים ותשעה אחוזים מהקשקושים הם שטויות בלתי הגיוניות בעליל, אבל באחוז אחד עשוי להיות משהו מדהים שבחשיבה הגיונית לא הייתי מגיע אליו. לאחרונה, עשינו את התרגיל הזה עם אדריכל מוביל במשרד ובאחד הפתקים רבץ רעיון שעל פניו לא נראה כלכלי אבל הוא הוצג בפני מי שצריך ועבר שלב בדרך להגשמה".

 

 קניון חריש

קניון חריש (הדמיה אבנר שר אדריכלים)

 

באמנות כמו באמנות

 

ההספק של שר בהקשר של הצגה בתערוכות בהחלט מרשים ועוד ידו נטויה. עד כה, הציג בלמעלה משלושים תערוכות קבוצתיות ולמעלה מעשרים תערוכות יחיד בארץ ובעולם. רק לאחרונה, זכה לייצר פרויקט עבור הביאנלה של ירושלים בשנת 2017 שם יצר את המיצב '950 ממ"ר – טופוגרפיות חלופיות' שניצב בחצר מוזיאון מגדל דוד על חומות העיר העתיקה והשקיף הן על העיר העתיקה והן על העיר החדשה. "המיצב דיבר על העובדה שלאורך אלפי שנים העולם כולו נלחם על שטח המסתכם בפחות מק"מ מרובע אחד שבו מצויים הכותל המערבי, כנסיית הקבר, כיפת הסלע, ויה דולורוזה והקרדו. על זה בעצם יושב כל העולם ואת כל התערוכה כיוונתי לעניין הזה".

 

 מגדל דוד

טופוגרפיה חלופית, מגדל דוד (צילום שהם אפרתי)

 

בקרוב יציג תערוכה באוניברסיטת פלרמו לרגל המניפסטה (ביאנלה לאמנות עכשווית) שתתקיים זו הפעם השתים-עשרה והשנה בפלרמו שבאיטליה. "לשם אני נוסע עם עבודה ענקית אחרי שכבר ביקרתי בעיר במטרה ללמוד ולחקור את המקום" אומר שר "באפן מפתיע, הסתבר לי שמדובר בעיר הנכבשת ביותר בעולם לאורך ההיסטוריה, החל מהמאה השלישית לפני הספירה ועד מלחמת העולם השנייה, רק ששם הדברים קרו מסיבות אסטרטגיות ולא דתיות".

 

בהמשך, עומד שר להציג גם בעיר טורינו ואחר כך במוזיאון היהודי במנהטן שם יבנה מיצב חיצוני הדומה לזה שבנה במגדל דוד. בתערוכה האחרונה שלו 'כמו לרכב על גמל', שהוצגה בראשון לציון וננעלה לא מכבר, ניצל שר לטובתו את קירות המסך הבעייתיים של המוזיאון כדי להציב עליהם משרביות שבמקורן הנן אלמנט אדריכלי המבדיל בין פנים וחוץ ועם זה מאפשר חדירת אור ואוויר. "המשרביות שהצגתי, קשורות גם הן בנושא פוליטי ומתבססות על קטע מפה של העיר העתיקה. למעשה, מדובר היה במשרביה מוסלמית שבוצעה באמצעות מוטיב חוזר של חורים בצורת מגן דוד".

 

 כמו לרכב על גמן

כמו לרכב על גמל, מוזיאון ראשון לציון (צילום יחצ)