BETA

22.05.2018

09:23

 ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן
ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן,
מערכת LEGIT

"נוצרה לי תדמית לא נכונה": ראיון אישי עם ראש עיריית פ"ת

איציק ברוורמן מנסה לתקן בראיון ל-LEGIT את התדמית שקיבל כמתנגד נחרץ להתחדשות עירונית • מדבר על יחסים עכורים עם רגולטורים • וחושף מדוע הוא גר בדירה שכורה

ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן גר בדירה שכורה בעיר כבר הרבה שנים. בראיון ל-LEGIT הוא מספר כי אחרי שמכר את הדירה המשפחתית בבניין ישן לא רחוק מבניין העירייה, העדיף שלא לקנות דירה מקבלן כדי שלא יגידו שהוא קיבל מתנה מהקבלן או שנתן לו משהו, וכדומה.

 

בראיון אישי ברוורמן מספר על התדמית שקיבל כמתנגד גדול להתחדשות עירונית, על יחסיו האישיים שלעתים עכורים עם הרגולטורים המובילים במדינה, על הדרישות המחמירות שלו בבקשות לאישורי בנייה בעירו, והוא גם נותן המלצה לזוגות הצעירים שרוצים לגור בפתח תקווה.

 

ברוורמן בטוח לגמרי שהוא יזכה בבחירות הקרובות, והוא מתכוון להיות בראשות עיריית פתח תקווה בעשור הקרוב. "אני שומע את רחשי הציבור. הוא מרוצה. אני רואה גם את הסקרים. אני נבחן במבחן התוצאה והתוצאה היא שיש הגירה חיובית לעיר באופן קבוע. פתח תקווה נותנת את עסקת החבילה הטובה ביותר מכל ערי המרכז", לדבריו.

 

לגבי הזוגות הצעירים ולשאלה האם הם יכולים בכלל לקנות דירה בעיר במחיר שפוי, ברוורמן משיב כי "הם לא חייבים להתחיל מיד בדירה חדשה בשכונה הכי טובה בעיר. שם המחירים יקרים מאוד. אפשר לקנות דירה בשכונה פחות טובה, ומשם להתקדם. כך אני עשיתי. אני גרתי בדירה כזו בשכונה פחות טובה בבניין בן 50", הוא אומר.

 

ראש עיריית פתח תקווה קיבל את התדמית של מתנגד נחרץ להתחדשות עירונית, ובראיון הוא טוען כי התדמית הזו לא נכונה. "אני ממש לא מתנגד לבנייה. אני מתנגד לבנייה ללא תכנון, לבנייה ללא תשתיות", לדבריו.

 

ההתנגדות הגדולה ביותר של ברוורמן היא לתוכנית של המדינה לבניית אלפי יחידות דיור במקום בסיס סירקין. ההתנגדות הזו הצליחה לעצבן את הגורמים הבכירים ביותר במדינה בתחום הנדל"ן – את ראש רמ"י עדיאל שמרון ואפילו את שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שכל אחד מהם יצא נגד ברוורמן בשני כנסים שונים שבהם כולם השתתפו.

 

במפגש "מועצת המנהלים של ענף הנדל"ן עם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט בנושא התחדשות עירונית בחודש שעבר, גלנט אמר לברוורמן "מזל שראשי ערים כמוך יש היום ולא בתקופת בן גוריון, כי אז לא היתה מדינה". ברוורמן השיב לו: "רק חבל שאתם לא בונים בפריפריה כמו שבן גוריון עשה". בכנס שהתקיים בשבוע שעבר שמרון יצא בביקורת נגד ברוורמן על הטרפוד שלו לדבריו של בנייה לזוגות הצעירים.

 

פנקסנות ופוליטיקה

 

ברוורמן מספר בראיון ל-LEGIT, כי יחסיו עם השר גלנט קורקטיים לחלוטין ולעתים זה משפיע לרעה על עניינים אחרים. "זה לא סוד שאנחנו לא רואים עין בעין. זה לא משהו אישי בנינו אבל היה עימות שנראה כי נבע מסיבות לא ענייניות. אין לי יותר מדי אינטראקציה עם משרד השיכון כי אין לנו קרקעות של המדינה, להוציא את בסיס סירקין, כך שהיחסים בין שנינו הם קורקטיים לחלוטין. אני כן יושב עם מנכ"ל המשרד שלו, עם הפקידות הבכירה של המשרד, עם הרשות להתחדשות עירונית. כאן המאבקים הם קשים יותר, פחות עם שר השיכון.

 

"אני משתדל לבודד את זה ולא להפוך את זה לעניין אישי, אבל כן - זה משפיע. אין מה לעשות, בסופו של דבר גם ראשי רשויות וגם שרים הם בני אדם ובוודאי שתחושות אישיות משפיעות, ולצערי אני אומר שגם פוליטיקה מעורבת. זה משפיע כשמנסים ללחוץ עלי מכל מיני משרדים כדי שאשחרר את התכנון בסירקין ואתן יד לפרויקט הזה. אם יש לי פרויקטים אחרים בעיר שאני צריך את הסכמת המשרדים וסיוע מהם – כאן הפנקסנות נכנסת. זה מכעיס אותי – זה הופך את התושבים לבני ערובה. הרי אני מבקש לבנות פארקים ומוסדות ציבור לרווחת התושבים, לא בשבילי אישית. זה משפיע במקומות כאלה שבהם אני נאלץ ללכת למאבקים אישיים מיותרים, כי מכריחים אותי להגיע למצבים האלה", אומר ברוורמן.

 

כאמור, ראש עיריית פתח תקווה מתנגד בנחרצות לתוכנית המדינה להקים שכונת ענק במקום מחנה סירקין. הוא טוען שעד שהמדינה לא תפתח תשתיות תחבורה ראויות הוא לא יאפשר את הבנייה החדשה. הטענה שלו היא שבניית אלפי דירות למגורים בלי לספק את התשתית התחבורתית לאותן יחידות, היא החלטה נמהרת והרסנית לעיר פתח-תקווה. בעתירה שהגיש נגד התוכנית הוא כתב כי "שכונה בממדים של עיר עתידה לקום ולהפוך את תושביה, כמו גם את תושבי פתח-תקווה וסביבתה, לנצורים תחת קטסטרופה תחבורתית".

 

"תרשה לי לטפוח לעצמי על השכם, בזכותי הבינו כיום גם בוועדות המחוזיות, גם בותמ"ל, גם ברמ"י וגם בממשלה, כי אי אפשר לקדם תוכניות ענק כאלה בלי תשתיות תחבורה. עכשיו הוויכוח הוא על שלביות. המדינה אומרת לי שקודם עלי לאשר בנייה של כמה אלפי יחידות דיור, ורק אחר כך היא תדאג לפתרון תחבורתי להן. אני טוען שקודם התשתיות צריכות להיבנות ורק לאחר מכן הבנייה של הדירות צריכה להתחיל. על זה יש ויכוח ואנחנו כל הזמן מדברים".

 

לדברי ראש העיר, בדיונים בוועדה לגבי תוכנית סירקין, המדינה הביאה חוות דעת מומחה שבוצעה עבורה, ולפיה חייבים לבנות מטרו באזור, כי הרכבת הקלה שנבנית לא תספיק לכסות את הנסועה הצפויה בשל הגידול הצפוי באוכלוסיה. "ראיתי את חוות הדעת הזו וצחקתי לעצמי. הרי אנחנו רואים את הקשיים של הרכבת הקלה, אז מטרו במציאות הישראלית זה משהו דמיוני. אבל בואו נניח שזה אפשרי. אמרתי לוועדה המחוזית שביום שיתחילו לעבוד על המטרו – אני נותן אישור לתחילת הבנייה בתוכנית סירקין. וראו איזה פלא – בדיון הבא בוועדה כמה חודשים לאחר מכן קיבלנו חוות דעת מתוקנת וממנה נעלמה הדרישה למטרו. היום החזירו שוב את הדרישה למטרו כי הבינו שחייבים לספק פתרונות תחבורה ראויים – והרבה מזה בזכותי", אמר ברוורמן.

 

"נכון שנוצרה לי תדמית של מתנגד גדול להתחדשות עירונית, אבל אני הולך עם האמת שלי. ואם תשאל את אותם גורמים מהמדינה בשיחה סגורה, הם יגידו לך שאני צודק. זה אולי ייקח זמן, אבל בסוף תהיה בנייה חכמה עם תכנון ועם תשתיות תחבורה", לדבריו.

 

"לא מספיק רק לבנות ולבנות"

 

ברוורמן מנסה בראיון להסביר מדוע התדמית שנוצרה לו אינה נכונה. הוא טוען כי הוא דווקא כן בעד התחדשות עירונית וכי זה העתיד של הבנייה בארץ, אבל רק בתנאי שיהיה איזון ואיכות החיים של התושבים תישמר.

 

"הדרך היחידה לבנייה בפ"ת בעתיד היא בהתחדשות עירונית. השטחים הפנויים לבנייה חדשה הולכים ונגמרים, אין לנו שטחים של מינהל אלא הכל קרקעות פרטיות, אז העתיד של הבנייה בעיר הוא רק בתמ"א 38 או פינוי בינוי", אומר ברוורמן ומוסיף כי הוא לא אוהב תמ"א 38 ומעדיף פינוי בינוי.

 

"צריך לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: הראשון הוא הצורך של התושבים בעלי הדירות הישנות והמוזנחות, לקבל דירה מחודשת, מודרנית יותר, ולשפר את איכות החיים שלהם. מצד שני צריך שהחיים הללו יהיו עם יכולת לתפקד. "בוא ניקח לדוגמא פינוי בינוי של שורת בנייני רכבות עם 200 דירות ישנות, שבה היזמים רוצים לקבל 1,000 דירות חדשות. אני בתור ראש עיר צריך לספק בית ספר אחד או יותר, גני ילדים, גני שעשועים, חניות, כבישים, מסלולי אופניים, מרחב מחיה ועוד. ולזאת מצטרפת הבעיה הכי גדולה שאני מזכיר בכל מקום ובפני כל שומע – תשתיות התחבורה. כל יחידת שטח כזו מעמיסה 1,000-2,000 מכוניות חדשות על אותם כבישים שממילא פקוקים.

 

"אותו תושב שקיבל מהיזם דירה חדשה בפרויקט יפה ורענן, לא יקבל את איכות החיים שהוא צריך. כשהוא יבוא אלי לטעון ולבקש שירותים עירוניים כמו בית ספר קרוב, גן ילדים או חניה – הוא לא יקבל כי אין לי לתת לו. אני קורא לזה כלוב של זהב. אנחנו כן רוצים שהעיר תתחדש ותיראה יותר טוב, אנחנו רוצים שלתושבים יהיו דירות חדשות ומודרניות, אנחנו רוצים שהעיר תהיה מפוארת ונוחה וטובה לתושבים, ולכן חייבים לאזן בין שני האינטרסים המנוגדים האלה. וכאן המדינה חייבת להתערב. ללא סיוע של המדינה זה בלתי אפשרי", לדברי ראש העיר.  

 

- מה גובר בניגוד האינטרסים הזה – תשתיות תחבורה או החלפת הדירות המתפוררות בדירות חדשות שיספקו איכות חיים לדייריהן?

 

"השאלה הזו צצה כל הזמן ואני רוצה להגיד לך שמי שמעלה אותה ונמצא משני צדי המתרס הזה – יש לו אינטרס מאוד ברור. משהו אחד לא צריך לגבור על משנהו. צריך להשיג את שניהם. וזה אפשרי בעזרת שיתוף פעולה. מי שיגיד שאי אפשר וצריך לבחור אחד מבין שניהם – בורח מהבעיה. כל אחד מהאינטרס שלו. היזמים כמובן רוצים למכור דירות, המדינה רוצה להראות שהיא בונה ובונה, ושניהם בורחים מהבעיה.

 

"כל מה שאני אומר שזה לא או זה או זה – צריך הכל ביחד. מי שאומר 'או זה או זה', מנסה לברוח מהבעיה האמיתית מהאינטרסים האישיים שלו. בואו נשב ביחד כולם ונגבש תוכנית לעשור הקרוב, לא לשנה הקרובה".

 

- איך המדינה יכולה לעזור?

 

"ראשית, כדי לאפשר התחדשות עירונית בפתח תקווה, חייבים להוריד את הצפיפות. אפשר שהמדינה תתן ליזמים קרקע משלימה במקום אחר, ואז זה ירווח ויוריד את הצפיפות בפתח תקווה. אפשרות שנייה היא שהמדינה תתן ליזמים תמריצים כספיים, כך שאם הפרויקט יהיה להם רווחי מספיק הם לא יבקשו לבנות בצפיפות כזו גדולה.

 

"דבר נוסף, המדינה צריכה לתת כסף לרשויות. בפרויקטי התחדשות עירונית היזמים מבקשים ממני פטור מהיטלי השבחה כדי שזה יאפשר להם לבנות במכפיל נמוך יותר, וכאן יש מלכוד. בוא נניח שהתוכנית לפרויקט הזה היא מופלאה, ומאפשרת גם שטחים לבניית מוסדות ציבור. אם לא יהיו לי היטלים, איך אני אממן את בניית מוסדות הציבור האלה? מדובר בהשקעה של 150-200 מיליון שקל לפחות. אם לא יהיו היטלים מאיפה נביא את הכסף הזה? הארנונה, ותהיה גבוהה ככל שתהיה, ממש לא מספיקה לזה.

 

"עוד דבר שהמדינה צריכה לעשות זה לדאוג לתשתיות התחבורה מחוץ לעיר ובסמוך לה. אצלי בפתח תקווה יש פקקים ענקיים בתוך העיר בגלל פקק בכביש 4. אז צריך לשחרר את העומסים בכבישים הסובבים. איך? פתרון אפשרי אחד הוא הפרדת מפלסים, אפשרות אחרת ומתבקשת יותר היא תחבורה ציבורית ראויה – אוטובוסים, רכבת, מטרו, רכבת קלה, נת"צים וכדומה – וזה יאפשר זרימה של תנועה באזור המרכז הפקוק".

 

"משהו נוסף שיכול לשחרר את העומס מאזור המרכז", מוסיף ברוורמן, "וזה פתרון מערכתי שהמדינה צריכה לעשות – זה להעתיק את חלק מהמאמצים הממשלתיים מהמרכז לפריפריה. אם יבנו יותר בפריפריה, ששם הדירות הרבה יותר זולות, וגם יספקו לתושבים תמריצים לעבור לשם, זה ישחרר חלק מהעומס. איך? קודם כל ע"י תחבורה ראויה. בניגוד להצהרות, לא עושים את זה היום. רק מדברים שעושים אבל התוכניות מתעכבות ונדחות.

 

"עוד תמריץ טוב לצעירים לעבור לפריפריה זה חינוך טוב. שהמדינה תיקח מורים ותכפיל את שכרם בתמורה למעבר לפריפריה. שהמדינה תספק חינוך בלתי פורמלי כמו עיסוקים חברתיים לאחר הצהריים, וכדומה. זה אפשרי. כיום משקיעים מאות מיליוני שקלים ביהודה ושומרון ויהיו סיבותיה של הממשלה אשר יהיו. קחו קצת מהכספים האלה ותשקיעו בתחבורה לפריפריה", מציע ראש עיירית פתח תקווה.

 

כן הוסיף ברוורמן: "המדינה חייבת גם לייצר לרשויות מקורות הכנסה, בלעדיהם הרשויות לא יצליחו לשרוד ולתת שירותים לתושבים. מקור הכנסה עיקרי יכול לבוא מארנונה גבוהה מאזורי תעשייה ומסחר. איך המדינה נכנסת כאן? היא צריכה לתמרץ תאגידים, בנקים, מוסדות מסחריים וכדומה – לבוא ולהשתכן באזורים אלה וזה יעזור לסבסד בנייה ציבורית.

"כיום המדינה מונעת מהאינטרס העיקרי של לספק דירות. לבנות עוד ועוד. זה לא מספיק. חייבים לדאוג גם לכל הדברים הנלווים האלה שהזכרתי. חייבים לעשות את זה בשיתוף פעולה בין המדינה לרשויות וליזמים", אמר.

 

- אם אלה הן דעותיך, בפועל אין כיום התחדשות עירונית בפתח תקווה?

 

"באופן מפתיע ובניגוד לעמדה המצטיירת שלי, אנחנו אחת הערים המובילות בתמ"א 38. למרות שאני אומר בקול רם שתמ"א 38 זו תוכנית לא טובה כי היא נעדרת תכנון וראייה סביבתית, אני לא מונע אותה. יש כיום בערך 155 בניינים שבתהליכים בשלבים שונים של תמ"א 38 בפתח תקווה. כל מה שאני רוצה זה שהתושבים יקבלו את כל השירותים העירוניים שהם צריכים ואת איכות החיים שהם היו רגילים לה, גם אחרי שכל מי שבנה ויזם יילך.

 

"אחרי כל זאת, פתח תקווה היא העיר היחידה בגוש דן שכל הזמן יש בה הגירה חיובית. העיר מתפתחת וגדלה וצומחת, התושבים מגיעים ויש להם איפה לגור, והם מקבלים גם את כל השירותים העירוניים. אז אמנם הצפיפות היא גבוהה מאוד, והפקקים מעמיסים, אבל זה מה שהתושבים רוצים. הם רוצים לגור כאן. והמאבק שלי הוא גם בשבילם. אני רוצה לחדד ולסכם: "אני לא מתנגד לבנייה. חייבים לבנות כדי לפתח את העיר והאזור. אבל בואו נעשה זאת בחוכמה, בשלביות, בראייה כוללת, עם איחוד משאבים", אמר ברוורמן.

 

איציק ברוורמן | אישי

 

- מה אתה אוהב לעשות כדי לקחת פסק זמן מהעבודה? בשביל הנפש

 

"אני אוהב לעשות הרבה דברים אבל לא מצליח. באופן כללי מה שנותן לי הכי הרבה כוחות ומחזק אותי זו המשפחה שלי. יש לי בן בצבא, בת באוניברסיטה, ויש לי גם בת קטנה. בסוף השבוע כולנו משתדלים להתקבץ ביחד ולהיות משפחה וזה נותן לי את עיקר תעצומות הנפש. במעט הזמן שכן יש לי אני אוהב לקרוא, לצפות בסרט טוב, לצאת לנופש או למסעדות, לשבת בחוף הים וכדומה. אבל לצערי אין לי מספיק זמן לכל אלה. אני משתדל אבל לא תמיד מצליח".

 

 איציק ברוורמןלג'יט.jpeg" title=" איציק ברוורמן" width="100%" />

איציק ברוורמן (מערכת LEGIT)