BETA

13.05.2018

12:00

המשתתפים בפאנל חברות זרות
המשתתפים בפאנל חברות זרות ,
צילום מרסלו

קבלנים: החברות הזרות פוגעות בישראליות ומהוות סיכון ביטחוני

בכיר במשרד הבינוי והשיכון: כל 6 חברות הנדל"ן הזרות שהורשו לעבוד בישראל כבר החלו לעבוד • קבלן: "סכנת סייבר בפרויקטים עם מערכות קריטיות - אפשר להוריד רכבת מהפסים"

כשנה וחצי לאחר שהמדינה בחרה שש חברות נדל"ן זרות שיורשו לעבוד בישראל, כולן כבר חתמו הסכמים עם חברות מקומיות והחלו לעבוד בארץ. כך גילה נתנאל לפידות, ראש אגף אסטרטגיה וניתוח כלכלי במשרד הבינוי והשיכון, בכנס התאחדות בוני הארץ שהתקיים בסוף השבוע באילת.

 

לפידות, נציין, היה אחד מחברי הצוות שבחרו בשנת 2016 את 6 החברות הזרות. לדבריו, לחברות היה קשה להשיג את ההסכם הראשון אבל כולן כבר חתמו על הסכמים עם יזמים וחברות ישראליות ויש להן אלפי יחידות דיור בבנייה. בתחילה הן חתמו על הסכמים עם חברות גדולות אבל עכשיו גם קבלנים בינוניים עובדים איתן. לצד 6 החברות המדינה הגדילה גם את כמות העובדים הזרים שנכנסו לישראל, אבל היום אנחנו רואים שיש כ-4,000 עובדים זרים מאושרים אבל אין להם דורש", אמר.

 

דן פרנס, מנכ"ל חברת קרסו נדל"ן שהייתה מהראשונות לחתום הסכם ביצוע עם חברה סינית, בנובמבר 2017, ציין כי "הסיבה שבחרנו בחברה הסינית לא הייתה המחיר, כי מחירי הביצוע של הסינים דומים לאלה של החברות הישראליות, אלא בגלל מהירות העבודה שלהם. היתרון של הסינים הוא ביכולת לקצר את לוחות הזמנים והעובדה שהם קיבלו היתר להביא עובדים משלהם בצוותים המקצועיים. החברה הסינית התחייבה להשלים בנייה של מגדל בן 30 קומות עם חניונים ב-30 חודשים וזה מבחינתנו היתרון. עם זאת, החברה הסינית מחוייבת להעסיק קבלני משנה וספקים ישראלים והעבודה דומה מאוד לעבודה מול קבלן ביצוע ישראלי". 

 

שי לינדנר, מנכ"ל כביש 6 צפון, ציין בפאנל כי "אם הביאו את החברות הזרות בשביל התחרות, אז לדעתי אין בעיה של תחרות כי ניתן לראות שבכל פרויקט גדול מתמודדות 5-6 חברות מקומיות לצד החברות הזרות. גם כאשר בוחנים את העלות ואת העמידה בזמנים לא בטוח שלסינים יש יתרון. היום נבנים 2 נמלים בישראל - אחד נבנה על ידי חברה סינית והשני על ידי שותפות של שפיר ואשטרום - כיום מסתמן שהחברות הישראליות יקדימו את הביצוע".

 

הוא הוסיף, כי "החברות שלנו לא פחות טובות והמחירים הם אותם מחירים, אבל יש חשיבות נוספת להעסקת חברות ישראליות. מה יישאר פה אחרי שהזרים יעזבו? אם שתי חברות זרות היו בונות את שני הנמלים לא היה נצבר פה ידע לבניית נמל וביצוע עבודות ימיות. לשיפור הידע הישראלי יש חשיבות רבת ערך", אמר לינדנר.

 

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, ציין בפאנל כי הוא מוטרד מאוד מהעובדה שחברות ענק סיניות נכנסות לשוק ומקבלות הגנה מהמדינה. "החברות הסיניות לא משלמות את אותו מס מעסיקים שאנחנו משלמים, זו אפליה של החברות הישראליות, זה יוצר חוסר איזון, והחברות שלנו לא יוכלו להתחרות".

 

קבלן תשתיות שישב בקהל ולא רצה להזדהות, ציין כי "יש לזכור גם את הסיכונים בכניסת חברות סיניות לביצוע פרויקטים בתחום התשתיות בישראל שבהם יש מערכות קריטיות. יש היום סכנה בכל תחום הסייבר - זה לא בעיה להיכנס למערכות ולהוריד רכבת מהפסים", אמר.

 

5 סיניות ואחת מפורטוגל

 

כזכור, ב-2016 בחרו משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון שש חברות ביצוע זרות שיוכלו לעבוד בישראל - חמש חברות סיניות ואחת מפורטוגל. זאת, מתוך 50 חברות שהגישו מועמדות.

 

החברות הן:

1.Beijing Construction Engineering Group 

2. Jiangsu First construction Corporation

3. Everbright International Construction Engeeniring Corporation

4. JiangSu NanTong No. 2 Construction Engineering (Group) Co

5. China Haushi Enterprise Co Ltd

6. Mota Engil Engenharie E Construction, S.A

 

החברות הזרות והעובדים שלהן הובאו לישראל מתוך הנחה שזה יצמצם את מצוקת כוח האדם בענף הבנייה, ישפר את המקצועיות ואולי יסייע להביא לירידת מחירי הדירות עם יותר יותר יח"ד שייבנו, במשך זמן קצר יותר מהמקובל בישראל.

 

החברות נבחרו בהליך בחירה מחמיר שהוביל משרד הבינוי והשיכון, במסגרתו הן הוכיחו נסיון בינלאומי בבנייה באיכות גבוהה, יכולת ביצוע בטכנולוגיות מתקדמות ואיתנות פיננסית. החברות הזוכות קיבלו רשות לבנות בישראל בנייני מגורים ולנהל פרויקטים של בנייה למגורים כגורם האחראי על כל ההיבטים ההנדסיים והביצועיים של הפרויקט. החברות יירשמו במאגר לתקופה של חמש שנים בלבד, עם אפשרות להארכה של שלוש שנים נוספות, על פי שיקול דעת של משרד הבינוי והשיכון.

 

בין תנאי הסף המרכזיים שנקבעו בקול הקורא ובהן עמדו החברות הנבחרות, היו מחזור הכנסות שנתי בהיקף של לפחות 300 מיליון דולר בממוצע לשנה מפעילות בענף הבנייה והתשתיות; שיעור מלאי של ציוד וחומרים לבנייה של לפחות 30% מכלל הרכוש הקבוע של החברה; ניסיון קודם של ביצוע 15 פרויקטים שונים של בנייה למגורים מחוץ לישראל בהיקף של 3,000 מ"ר לפחות בכל פרויקט כאשר מתוכם לפחות פרויקט אחד שהינו בנין מגורים מעל 15 קומות; ופרויקט אחד לפחות במדינה שאינה "מדינת האם" של החברה ושאינה ישראל.

 

לעומת החגיגות שהיו אז במשרד הבינוי והשיכון אחרי הבחירה של החברות הזרות, בקרב הקבלנים הישראלים נשמעו בעיקר חששות. הקבלנים אמרו אז כי המהלך ממש לא יפתור את מצוקות שוק הדיור הישראלי אלא רק יעמיד בסכנה חברות נדל"ן קטנות ובינוניות שכבר כן בונות כאן. הקבלנים ביקשו להוסיף להם עובדים זרים כדי לחזק את הבנייה הישראלית, ולא להביא חברות ועובדים זרים שייקחו עבודה מהגורמים הישראלים.