BETA

30.03.2018

09:24

מגדלי אקירוב
מגדלי אקירוב ,
שאטרסטוק

הרגע בו קו הרקיע של המטרופולין הישראלי השתנה לנצח

ב-1999, הונחה אבן הפינה למגדלי אקירוב – פרויקט מגדלי היוקרה הראשון במרכז עיר ישראלית. "זו היתה פריצת דרך", משחזר איש העסקים בראיון • פרויקט 70/70

יזם הנדל"ן אלפרד אקירוב היה האיש שהכניס לישראל לראשונה את מגדלי היוקרה. שלושת מגדלי צמרת שבנה ברחוב פנקס בת"א, הידועים יותר בשם מגדלי אקירוב, היו חוד החנית לתופעה בישראל והם אלו שקבעו את הרף – הגבוה מאוד לכשעצמו – למגדלי יוקרה אחרים, שהוקמו בת"א בשנים שאחרי כן.

 

אקירוב, למרות היותו איש עסקים ויזם מהגדולים שקמו לנו בארץ, מצטייר השבוע כאדם שקט, שלו, בטוח בעצמו, צנוע ובעל חוש הומור משובח. כבעלי חברת אלרוב נדל"ן, הוא רכש את הזכויות לקרקע בת"א מהמינהל ב-1991, והחל את הבנייה של שלושת המגדלים בתחילת שנת 1999. הדייר הראשון נכנס למגדלים ב-2002 ובנייתם של כל השלושה הסתיימה בשנת 2006.  

 

לפני מגדלי אקירוב, מגורי יוקרה במגדלים לא היו מקובלים בישראל. היו כמובן וילות בשכונות היוקרתיות בישראל כמו סביון, כפר שמריהו, הרצליה, וכדומה, אבל מגדלי אקירוב היו הראשונים למעשה שנבנו במרכז תל אביב והציעו מגורי יוקרה עירוניים – בדירות במגדלים.

 

"ביום הראשון, היה לנו ביקוש של 50% במגדל הראשון"

 

בראיון ל-LEGIT אומר אקירוב כי זיהה אז את הצורך והביקוש בקרב זוגות הורים בעלי אמצעים, שילדיהם עזבו את הבית, ושרצו לחזור העירה ולעבור לגור בדירות ולא בווילות מרוחקות יותר, ריקות ומנותקות. בנוסף, לדבריו הוא ידע שהייתה דרישה לדירות יוקרה בקרב תושבי חוץ יהודים אמידים שרוצים שתהיה להם דירה בארץ.

 

"המגדלים באמת היו פריצת דרך בישראל", מספר אקירוב. "אני זוכר שהיה ביקוש אדיר בתחילת הדרך. כבר ביום הראשון שבו הודענו שאנחנו מתחילים לבנות את המגדלים, היה לנו ביקוש של 50% מהדירות במגדל הראשון".

 

 

 

בכל מגדל, שגובהו 123 מטרים, נבנו 120 דירות ב-34 קומות. בתוך חודשיים, נמכרו 60 דירות מהמגדל הראשון. אקירוב אומר כי בכל מגדל המחירים עלו בעוד 10 אחוזים: "היה ואקום. אנשים חיכו לדבר הזה, הם רצו לעבור לתל אביב ולא היו אז מגדלים כאלה. אני שמח גם כי מגדלי אקירוב העלו את רמת הבנייה בישראל ואת רמת המגורים בארץ, אצל כולם – ולא רק אצלי".

 

היום, לעומת זאת, הביקוש למגורי יוקרה עדיין קיים, אך קטן בהרבה – בין היתר מכיוון שקשה מאוד עד בלתי אפשרי למכור את הווילות הגדולות. "בנוסף, גם כשאנחנו מסתמכים על 20-30 אחוז של רכישה מצדם של תושבי חוץ, השלטון המקומי לא רוצה אותם כאן. גם אם אני אישית רואה יתרון בכך שיהודי העולם יבואו ויעזרו לבנות את המדינה, יש מי שדואג להסיט את הכספים הללו אל מחוץ לארץ", אומר אקירוב.

 

אלפרד אקירוב
 

אלפרד אקירוב. מי מפחד מתושבי חוץ? (יחצ )

 

 

אקירוב, שבעצמו גר באחד המגדלים בדירת דופלקס שעיצב עבורו המעצב האיטלקי הרב תחומי פיירו ליסוני (איתו עבד על מלון ממילא ושאיתו הוא ממשיך לעבוד גם כעת בחו"ל), טוען שהוא מעורב בפרטי הפרויקטים שלו עד רמת הידית של הדלת. עבור תכנון המגדלים אקירוב בחר במשרד האדריכלים 'יסקי-סיוון', בעיקר בשל היכרות קודמת.

 

"אדריכל אברהם יסקי, שהיה גם חתן פרס ישראל, כבר תכנן ובנה איתי בניינים קודמים שזכו להצלחות גדולות ולא הייתה כל סיבה שלא לקחת אותו שוב", אמר אקירוב. יחד עם יסקי הוא בחר לתכנן את הבניינים בסגנון פוסט מודרני, כשהמעטפת שלהם עשויה זכוכית ורצועות בטון ומחופה באבן גרניט אפורה.

 

כל דירה צריכה מרפסת

 

הדירות בכל אחד משלושת המגדלים תוכננו על פי פרוגרמה שדרשה שטחים גדולים ונטולי עמודים שניתן יהיה לעצב אחר כך לפי דרישה. בפועל, קיבלו הדיירים חופש לעצב את הדירות לפי ראות עיניהם; היו אף מעצבים שנשכרו על ידי מספר דיירים וכך עיצבו עשרות דירות בפרויקט. "חשוב היה לנו גם שלכל דירה תהיה מרפסת, ושמכל אחת מהן ניתן יהיה להביט החוצה אל הנוף", מסביר אקירוב.

 

שלושת הבניינים יוצרים יחד 36,000 מ"ר של שטח פתוח. במקרה הזה, בעורף השטח, נבנה קאנטרי המיועד לדיירים וכולל בריכה, מועדון ספורט ובית קפה, ואילו בצד הפונה לרחוב פנקס הוקמו גינות נוי. למרות שיש מי שאמרו שהשטח הפתוח המתחבר לרקמה האורבאנית לא נוצל בהלכה לטובת הציבור הרחב, הרי שכמו בפרויקטים רבים מסוג זה, הוא נחשב כביכול לשטח פרטי שאינו אמור להכיל אורחים.   

 

- בתחילת הדרך, לפני שהתחלת לבנות את המגדלים, היו לך פחדים ולבטים?

 

"יזם לא מפחד. הוא מאמין בדרכו ובמה שהוא עושה. כך גם אני. ההצלחה הייתה מיידית ומסחררת. ידעתי שיש לזה ביקוש, כמו שהיה בעולם, אז אם זה הצליח שם אין סיבה שזה לא יצליח כאן, ואני פשוט הבאתי את זה לישראל. בנוסף, לא צריך להמציא משהו חדש, אפשר בהחלט להסתכל מסביב ולחקות דבר קיים", מסכם אקירוב.