BETA

28.03.2018

09:56

מירב רהט מתוך התערוכה תוך כדי תנועה, אוצרת יעל פרידמן
מירב רהט מתוך התערוכה תוך כדי תנועה, אוצרת יעל פרידמן,
מירב רהט

כך שינתה גלריה פריסקופ את סצינת העיצוב בישראל

ב-1997, פתחה שרי פארן את גלריה פריסקופ. כ-20 שנה אחרי, היא מספרת בסיפוק: "התכנית? להמשיך כל עוד מעצבים רוצים להציג. זה מתקיים בי כאוויר לנשימה" • פרויקט 70/70

בערב החג מספרת לנו שרי פארן, מקימת ובעלי גלריה פריסקופ לעיצוב, אי שם בשנת 1997, על החזון ועל ההצלחה. על האופן שבו שינתה הגלריה את סצנת העיצוב המקומית, ועל הכוח להמשיך ליצור. עשרים שאלות על עשרים שנה.

  1. ספרי קצת רקע על עצמך.

במהלך הזמן, כבר משנות השלושים לחיי, וכשכבר הייתי בעלת תואר שני בתולדות האמנות, עסקתי באמנות מודרנית הן באוצרות תערוכות והן כמרצה.

  1. ואיך הגעת לעיצוב?

באפן לגמרי אינטואיטיבי. אמנות פלסטית תמיד הייתה סביבי, אבל בזמנו, גרנו במשך כעשור באירופה ושם נחשפתי, בין היתר בשל קורסים שלקחתי ב'סותביס', לאוספים, לאובייקטים ולפריטי ריהוט שמשכו וסקרנו אותי יותר ויותר. שוטטתי גם בתערוכות רבות שעסקו באמנות ואומנות וכך נעור החלק הזה בתוכי שהיה רדום והחל להכות בי. 

  1. הקמת מפעל. איך ההרגשה אחרי עשרים שנה?

מאוד מספקת. מעבר לזה שיש גלריה שעדיין עובדת אחרי כל הזמן הזה, נוצרה קטגוריה של התייחסות לא רק לאמנות פלסטית אלא גם לעיצוב באמנות. למעשה, מתוך עשייתי השקטה, יצרתי את המונח 'דיזיין ארט' שהתפתח מאליו במציאות ובעשייה שלי שלא מתוך אידיאולוגיה. בהמשך, הבנתי שהוא גם נוצר בחוץ במקביל אם כי לא שמתי לכך לב. בעשייה שלי, פשוט נתתי למעצבים לעבוד חופשי בסטודיו שלהם מה שבנוסף לעיסוק באובייקטים שימושיים הביא אותם ליצור גם פריטי האמנות. הם הבינו שהם יכולים להשתחרר.

 

מאור אהרון בתערוכה מאבדים את לוס, אוצרת מירב רהט

מאור אהרון בתערוכה מאבדים את לוס, אוצרת מירב רהט(גיא עמיעד )

 
  1. מה היה חסר בנוף הישראלי שהביא לפתיחת הגלריה?

הייתה חסרה גלריה שתראה את אחורי הקלעים של העיצוב. אמנם היו ניסיונות קודם לכן לייצר משהו כזה אבל הם לא צלחו. אף אחד לא ידע בעצם מה קורה אצל המעצבים, אף אחד לא ידע על מה ואיך הם עובדים ואף אחד לא ביקר בסטודיו שלהם. היה חסר מקום שייתן ביטוי לכישרונות שלהם. לפני פתיחת הגלריה, עשיתי מסע בארץ והבנתי שיש הרבה כישרונות חבויים. החל ביעקב קאופמן כמוביל ועד רבים אחרים שממש ציפו שיפתח מקום כזה. בעצם הייתי האדם הנכון במקום הנכון. זה פשוט עניין של מזל. של הארה. שנת 1997 הייתה שנה שבה הייתה מוכנות לשתף פעולה מצד המעצבים וליצור קהילה סביב זה.

  1. למעשה, היה עוד מי שחשב בדיוק על אותו רעיון.

נכון. שנים מאוחר יותר, סיפרה לי יפה גאון, אשתו של איזיקה גאון, מי שהיה האוצר של הביתן לאדריכלות ועיצוב במוזיאון ישראל, על החלום שלו באותה שנה להקים גלריה מהסוג הזה. משום מה, באותה תקופה בה פגשתי בלי סוף אנשי מקצוע, דווקא אותו לא פגשתי. מיפה נודע לי, שהוא ממש השתהה מהשקתה של הגלריה ועוד על ידי. לצערי, זמן קצר מאוד אחרי פתיחת הגלריה הוא נפטר.

 

 
  1. מי הדמויות שהיו סביבך בעת פתיחת הגלריה?

יעקב קאופמן, חנן דה לנגה, אריה ברקוביץ' אלכס מייטליס ואולי עוד כמה נוספים. התפקיד שלהם היה לשמש לי בני שיח אל תוך החשיכה. פשוט ירינו לכל הכיוונים אבל אף אחד מאתנו לא ידע בדיוק לאן כל זה הולך.

  1. מה היית התערוכה הראשונה?

חנן דה לנגה העניק לה את השם והיא נקראה 'דירה להשכיר' פשוט בגלל שחלל הגלריה היה דירה לשעבר. היו בה אמנים שונים שבמהלך השנים שיתפנו פעולה עוד פעמים רבות כמו לידיה זבצקי, עמי דרך ודב גנשרוא, דגנית שוקן, אסתי קנובל, ורד קמינסקי ואחרים. התחלתי מיד ברף גבוה.

 

יעקב קאופמן מתוך פיגורינות, אוצרת מירב רהט

יעקב קאופמן מתוך פיגורינות, אוצרת מירב רהט( מירב רהט)

 
  1. מה מקור שם הגלריה?

שברתי את הראש בעניין הזה. אבל בשיחת טלפון עם איש גבאי עלה לי השם 'פריסקופ' ואמרנו שזהו זה. פרוש המילה הוא גם צוללת שרואה מלמטה למעלה, גם מכשיר תעשייתי פונקציונאלי וגם ראייה אל מעבר לאופק. כל זה ביחד ממש התאים לחזון של הגלריה. רציתי גם מילה שתתחיל ותסתיים באותה אות.

  1. כמה תערוכות היו עד עכשיו?

למעלה ממאה וחמישים, בכל הקטגוריות האפשריות שהורחבו מאוד מאז הפתיחה אי שם לפני עשרים שנה. מה שהתחיל כעיצוב תעשייתי והגיע למיצוי, הביא לתערוכות שעסקו בנאו קראפט שגם הוא עבר מיני פזות והרחיב את האפשרויות עד לאינסוף. 

  1. באיזה מהתערוכות את הכי גאה?

בכולן, אבל למשל ב'קומבינה קומפלט' שאצרתי יחד עם זיויה קיי. יצרנו תערוכה שבה הראינו איך קבוצה של מעצבים מתייחסים לתרבות האירוח. זו הייתה ללא ספק אחת מהתערוכות הקבוצתיות המשמעותיות בגלריה. בנוסף, כל תערוכה שהוצגה בגלריה שבו היה מעורב יעקב קאופמן היא חגיגה. אני גם אוהבת את התערוכות שמציגות עיצוב צעיר וכמובן את התערוכה 'בין לבין' שהתקיימה בשנה החולפת וסיכמה עשרים שנות פעילות.

 

בין לבין

בין לבין(טל גור )

 
  1. איך נוצר מצב של הזמנת אוצרים מבחוץ?

התחלתי במדיניות הזו כשהרגשתי שמיציתי את עצמי ושצריך להזרים דם חדש. חודש אחרי חודש אצרתי תערוכות ופשוט בשלב מסוים פחדתי מסטגנציה. מבחינתי, היה כיף להכניס אוצרים חדשים.

  1.  איך זה מתבצע בפועל?

נושאי התערוכות הם תמיד רעיונות שלי ואז אני מעניינת בהם אוצרים שנראה לי שיתאימו. לעיתים, אני מחברת גם בין אמן ואוצר ואף נותנת לאמנים חופש להביא את האוצר שהם רוצים. המקום הזה מאפשר תנועה רחבה של אנשים מכל הסוגים.

  1.  מיהם המעצבים שאת גאה במיוחד בשיתוף הפעולה איתם?

זה יהיה מטורף לנקוב בשמות. כולם היו בניי ועם כל אחד נוצרה מערכת יחסים. עבור רבים ההצגה בגלריה היוותה קרש קפיצה להצלחה בארץ ובחו"ל. היום. גם בוגרי עיצוב טריים מסתכלים על הצגה בגלריה שעל יעד או חלום.

  1. מהי התרומה של ריבוי אנשים פעילים לסצנת העיצוב?

חשוב לפתח דור חדש של אוצרים, מעצבים ואנשי מקצוע. אני מגיעה לגיל כזה שאחרי עשרים שנה הגיע הזמן לבנות דור צעיר כדי שהעשייה לא תלך לאיבוד. אחרת זו תופעה שולית בודדת וחד פעמית שתאבד וחבל. זה דומה למה שקורה כרגע בפוליטיקה. אין דור המשך. אנחנו עובדים על זה.  

 

בין לבין, עמי דרך

בין לבין, עמי דרך(מוטי פישביין)

 
  1. מה התמורות שחלו בסצנה כתוצאה מהגלריה?

ההשפעה אדירה ומדמה אדוות גלים. הדיאלוג עם הגלריה גרם ליוצרים לצאת החוצה מה שלא היו מעזים לעשות במקרה אחר. כאן אפשרנו להם להציג קולקציות שאחר כך יכלו לרוץ איתן ולהציג במקומות אחרים. זה נתן להם תעוזה ודחף אדירים. זה השפיע גם על צרכנים, על קהלים והביא לפתיחתן של חנויות ייעודיות. מוזיאון העיצוב גם נפתח עם הזמן וכך גם בית בנימיני ופלטפורמות נוספות להצגת עיצוב.

  1. איך הוגים כל כך הרבה נושאים לתערוכות?

משתדלים שהנושאים יהיו מגוונים ככל האפשר. היום אני כבר לא צריכה לחפש כי פונים אלי בלי סוף. כך נוצר מאגר של אנשים שאני חושבת שיש להם מה להגיד וככה אני יוצרת תמהיל מעניין. אני עדיין מסתובבת הרבה וצוברת המון חומר אותו אני מסדרת על פי סדר שיהיה מעניין. אם לומר את האמת, התערוכות סגורות עד שנת 2020.

  1.  במהלך השנים, היו ניסיונות לפתוח עוד גלריות שלא צלחו

צריך להיות חדור אמונה ולדעת שמה שעושים זה חשוב ונכון לך ולאנשים אחרים. חשוב לבוא מעמדה מקצועית ולעבוד מתוך תשוקה וכך להיות מחובר ליוצרים. אין סיבה שזה לא ימשיך כמו שזה בעיקר בגלל שאין פה עניין פוליטי או עסקי או מחשבה מסחרית הנשענת על כדאיות.

 

מתוך תוך כדי תנועה, אוצרות מירב רהט ויעל פרידמן

מתוך תוך כדי תנועה, אוצרות מירב רהט ויעל פרידמן( יחצ)

 
  1.  אילו תערוכות עומדות היום על הפרק?

בזמן הקרוב נעסוק הרבה במחזור ואקולוגיה וברדי-מייד בפן האמנותי. מעצבים היום מרגישים שהם יכולים ליצור מתוך הקיים. התערוכה הבאה תהיה של אדווה דרורי שרוקמת ועושה מיצבים. נקים בגלריה אוהל שיהיה עשוי מבגדי תינוקות, שטיחים ובובות שמדברים על הבית כעל מקום שאינו בטוח. בהמשך תציג הציירת שולי וולף ואז רביב ליפשיץ שהיה מבין המציגים הראשונים בגלריה.

  1.  אם היית צריכה לסכם את תרומתך, מה היית אומרת?

שזו בעיקר הייתה תקופה מרתקת מלאה בטמפרמנט, באנרגיות, בשמחה ובעניין. כל זה מתקיים בי כמו אוויר לנשימה.

  1.  ומה בעתיד?

התכנית היא להמשיך כל עוד מעצבים רוצים להציג. זה ריקוד משותף. כל עוד התנאים מסביב יאפשרו לנו – אנחנו נמשיך לעבוד בכל הכוח.

 

שי שניידרמן מתוך התערוכה מאבדים את לוס, אוצרת מרב רהט

שי שניידרמן מתוך התערוכה מאבדים את לוס, אוצרת מרב רהט(גיא עמיעד )