BETA

29.03.2018

09:57

בית בשרון
בית בשרון,
גלעד רדט

אדריכל עודד לביא: שיחה על אדריכלות, פוליטיקה, הווה ועתיד

אדריכל עודד לביא מוטרד מעתיד המדינה וחושש מהדור הצעיר שמחשיב חיצוניות על חשבון מהות. מתגעגע לאדריכל סעדיה מנדל שהיה לו אב רוחני ומטפח דור המשך אבל לא במשרד שלו

יש משהו מרגיע בקול של אדריכל עודד לביא. אילולא היה אדריכל, יכול היה להתמודד על משרת שדרן ברדיו. הקול הזה הוא קול עמוק תרתי משמע. קול שהולך ומתמעט. קול בטוח ושקול הבולט על רקע קולות אחרים המאפיינים היום את ענף העיצוב והאדריכלות. ניסיתי לבדוק עם לביא עד כמה המצב חמור ולפי מה שהבנתי, מבחינתו, אנחנו לא בכיוון הנכון. עם זאת, הוא שומר על אופטימיות זהירה.

אני יושבת מולו וחושבת לעצמי שיש לקוחות שצריכים להחליט את שירותיו של מי לשכור ומתוך חוסר ידיעה הם יכולים להשוות אותו למישהו שסיים קורס בן מספר מפגשים על תורת העיצוב, ולבחור במישהו הלא נכון.

 

"לא מזמן, אישה שהכרתי שכרה את שירותיו של מי שכינה עצמו מתכנן. הוא הבטיח לשפץ לה פנטהאוז מן היסוד ובשורה התחתונה היא נשארה עם חובות של מאות אלפי שקלים ועם עבודה אדריכלית וקונסטרוקטיבית גרועה שסיכנה את נפשות הדיירים" אומר אדריכל עודד לביא כשהוא מסביר את העובדה שחיצוניות היום נחשבת לשחקן ראשי באדריכלות ועיצוב "חשוב לנו איך הדברים מצטלמים ופחות המהות וזה בדיוק היה המקרה. הפנטהאוז נראה מיליון דולר ואחת העבודות היפות שראיתי. ברמת התכנון והאדריכלות זה היה פיאסקו אחד גדול".

 

 אדריכל עודד לביא

אדריכל עודד לביא (יחצ)

 

 

תתחדש על המשרד. פעם אחרונה נפגשנו במשרד הקודם שלך

"שמת לב מה השתנה פה? היינו עשרה עובדים והצטמצמנו לחמישה. זה חלק מהשינוי. היום, יש לי פריווילגיה לבחור ואני לוקח פחות עבודה. אמנם אנחנו מתמחים בבתים פרטיים, אבל בשנים האחרונות משלבים נדבך נוסף של בנייה רוויה, התחדשות עירונית, מלונות ובנייה מסחרית. ובתוך כל זה, אנחנו בוחרים את הפרויקטים בפינצטה".

 

מה הצמצום עשה לך כמשרד מוביל?

"הצמצום מבחינתי החזיר אותי אחורה ועשה לי טוב בכל המובנים. זה נתן לי זמן שהיה חסר לי לחדוות יצירה, לחשוב על כל מכלול הדברים באופן מעמיק יותר ולהשקיע גם מבחינתי וגם מבחינת הקליינטים".

 

מה אתם עושים בתחום ההתחדשות העירונית?

"אנחנו עושים פרויקטים בוטיקיים בתל- אביב, רמת השרון חיפה ואילת שבהם ארבע עד אחת עשרה יחידות דיור הכוללות בעיקר דירות גן וגג. אל הפרויקטים הללו אנחנו מביאים את הידע הרב והניסיון שלנו מתחום הבניה הפרטית. ברמת התכנון, אנחנו מתייחסים לדירה אורבאנית בבניין באותו האופן בו אנו מתייחסים לבית פרטי צמוד קרקע. ההבדל ביניהם הוא בעיקר באבזור ההיקפי המשלים, כמו מרתף יין או בריכה, שבבית פרטי הם במרתף או בחצר ובבנייה רוויה הם משרתים מספר משפחות".

 

 בית במושב

בית במושב (גלעד רדט)

 

 

ומה אתם עושים בתחום המלונות?

"בבודפשט סיימנו מלון אחד ומלון שני בתכנון. בימים אלה, אנחנו מתכננים גם מלון בבת ים".

 

אמרת באחד הראיונות אתך שתפקיד האדריכל הוא להיכנס לקופסה האחורית ולדלות את המידע הזה שנמצא אצל הלקוח בפנים

"אני חושב שהקליינטים ברובם יודעים מה הם רוצים אבל אין להם כלים לשרטט או לדמיין את זה. תפקידו של האדריכל הוא לשאוב את המידע הזה. אם הוא הצליח יש לו את הפרוגרמה המדויקת ביותר של מה שהאנשים הספציפיים האלו צריכים ורוצים".

 

יכול להיות שהיכולת לדלות את אותו מידע חשוב מהקליינט היא זו שמבדילה אדריכל אחד מהשני?

"בין השאר כן. לאגו בעניין הזה יש המון חשיבות. אסור שהאגו יביא אותנו לפתרון הפרויקט. הוא הרסני ולא מוביל למקום טוב ומי שפועל על פיו פועל פעמים רבות בניגוד לרצון הלקוח שלו. אני עובד ופועל ללא אגו. זה נכון בחיי נשואים, בחברות ובכל מקום. מבחינתי, הנבירה היא בראשו של הלקוח ולא בזה של האדריכל. אני שם את הצרכים והרצונות של הלקוח לפני הרצונות שלי. הרציתי על אדריכלות ואגו בוועידת הנדל"ן לפני שנתיים".

 

 בית במושב

בית במושב (גלעד רדט)

 

 

אמרה פוליטית חזקה

 

התחלת את הדרך אצל סעדיה מנדל. מתי הכרת אותו? מה הדבר הכי חשוב שלמדת ממנו?

"סעדיה בא לביקורת פרויקט הגמר שלי בטכניון. הוא ישב בשורה הראשונה וצחק. זה שבה את ליבי. בסוף הפרזנטציה, נגשתי אליו, הצגתי את עצמי ואמרתי לו שהפרויקטים שלו מאוד מוצאים חן בעיני למרות שכלל לא הכרתי אותם. נקבעה ביננו פגשה והשאר היסטוריה. אחר כך גם גיליתי לו את האמת".

 

למה אתה הכי מתגעגע בקשר אתו?

"היינו נפגשים, מדברים על הכל. הוא  חסר לי בשיחות, בצחוקים. הוא היה האב המקצועי שלי. הוא היה ציוני גדול והיו לו דעות מאוד נחרצות לגבי מיני דברים הקשורים במדינה".

 

מתי התראיתם בפעם האחרונה?

"לקחתי חלק בוועידת הנדל"ן האחרונה בפאנל לזכרו של סעדיה ונזכרתי שם שבוועידת הנדל״ן שנתיים קודם לכן, נפגשנו, סעדיה ואני, וניהלנו שיחה ארוכה ומשמעותית. נפרדנו כאילו הרגשנו שזאת הפעם האחרונה שנראה אחד את השני. התחבקנו והוא אמר לי "עודד שמור לנו על המדינה". ובאמת לא התראינו מאז. סעדיה מנדל הבין לעומק את מהות תפקידו של האדריכל בחברה. הוא הבין שאדריכל זה הרבה מעבר ללדעת לצייר יפה. אדריכלות היא אמרה פוליטית חזקה מאוד. כל קיר במדינה הזאת הוא אמרה פוליטית, אבל זה לראיון אחר".

 

 בית במושב

בית במושב (גלעד רדט)

 

 

מדינה לא תרבותית

 

אני רוצה לעבור רגע לרדיפה של תעשיות הבניה והעיצוב אחר האדריכלים. מטיסים אותם להוואי ולהונולולו במטרה לזכות בתשומת ליבם, שיביאו אחר כך את הלקוחות לחנויות שלהם. מה יחסך לכל הסוגיה הזאת?

"השאלה היא האם מוסרי להעדיף ספק משיקולים שאינם מקצועיים גרידא. אם חברה מסוימת רוצה לפרגן לאדריכל מסוים שעובד איתה בכל מקרה אז אני לא רואה בכך פסול. זה לא שוחד בחירות, אם לזה את חותרת. אם אדריכל מתבסס רק על טובות הנאה, זה בפירוש פסול".

 

אתה מזכיר שוחד בחירות. יכול להיות שכל מה שקורה בצמרת השלטון גורם לנו להתנהלות פחות צנועה ויותר דורשנית?

"אני מכיר מפקח בניה שסירב לכרטיס טיסה שהציעה לו חברה מסוימת שלא אנקוב בשמה, על אף שהוא עובד עם החברה הזאת. אז כנראה שיש גם כאלה. אבל כן, יש לנו דוגמא טובה משרים וחברי כנסת. אין תרבות, לא על הכביש ולא בדיבור. אבל בסדר, אנחנו רק בני שבעים ולא התברכנו בתנאים אידאליים ליצירת תרבות. כן חשוב להגיד, שבניגוד למדינה יש כאן לא מעט אנשים כן תרבותיים עם ערכים וזה מה שמעודד. אני פסימי אופטימי לגבי המדינה. אין ספק שחייב להיות שינוי דרסטי של שיטת הממשל וחוץ מזה חייב להיות מנהיג ראוי. פעם זה יקרה אבל לא עם כחלון ולא עם לפיד וגם לא עם אבי גבאי. צריך מישהו שיעז לעשות שינוי ראדיקלי".

 

 בית בתל אביב

בית בתל אביב (לא ידוע)

 

 

זהו פועל יוצא של תרבות הריאליטי, הכל קורה תוך שניות

"כל תרבות הריאליטי, שזה בעצם חוסר תרבות, נושאת כוכבים על גלי תהילה רגעיים וזה גל שמתפוגג מאוד מהר ברוב המקרים. אין לו כל בסיס תרבותי שעומד מאחוריו. מדינת ישראל

כולה הולכת לכיוון הזה. מדינה לא תרבותית. גם בהישגים לימודיים. וכביכול הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אף אחד לא בא לשר החינוך בטענות על החינוך. זה כואב מאוד ברמה הציונית לראות מה קורה פה בלי קשר לדעה פוליטית כזאת או אחרת".

 

במדד הייאוש, עד כמה אתה מיואש מהמדינה? מה צריך לקרות לדעתך?

"מדינה שהסטודנטים שלה יוצאים למאבקים רק על שכר לימוד אין לה עתיד. סטודנטים הם אנשים בגיל שבו הם אמורים לקום ולרצות להפוך, לשנות ולקדם את האג’נדות החשובות להם גם בשביל הכלל לא רק בשביל עצמם. בפריז הופכים את העיר פעם בחמש שנים. זה תמיד מדהים אותי. כאן, הסטודנט הוא מי שרק לפני שלוש שנים שירת בצבא, היה מוכן לתת את החיים שלו בשביל זה, אבל בשביל דברים שמפריעים לו הוא לא יוצא לרחובות. אנחנו חיים במדינה שבה ניצולי השואה מתים רעבים. כשאני הייתי סטודנט בטכניון, היינו יוצאים להפגין. כחברה אנחנו לא עושים כלום מזניחים את היסודות שעליהן מדינת ישראל נבנתה".

 

 בית בתל אביב

בית בתל אביב (לא ידוע)

 

 

חיצוניות לא משמעותית

 

יש היום אינפלציה של מכללות ובתי ספר לעיצוב. מעצב פנים שלמד מספר חודשים, יוצא לשוק ושם לעצמו טייטל של מתכנן. בעלי בתי הספר הם מי שמבטיחים מקצוע חדש תוך כמה מפגשים. האם אפשר להאשים אותם בזילות המקצוע?

"העולם המערבי, שהפך להיות אינסטנט מאני, מאפשר את פעילותם של בתי הספר בהתאם שחלקם משמשים כמוסדות כלכליים גרידא".

 

אינפלציה כזו גורמת למחירים לרדת, עשרות מסגרות מוציאות לשוק אלפי מעצבי פנים ומלבישי בתים בשנה. אלו מציעים מחירים נמוכים רק כדי לזכות בעבודה. האם ירידת המחירים הזאת תקפה רק לעולמות עיצוב הפנים או שגם תחום האדריכלות נפגע ממנה?

"אני מתאר לעצמי שכן כי יש הרבה הצע וברור שהמחיר יורד. את יכולה לראות עיצובים שנלקחו ממגזינים בחו"ל שלא מתאימים למדינה, לרוח המקומית, לשורשיות, למה שהיה פה קודם, למה שקיים סביבנו, לאגן הים התיכון ואפילו ללקוח שמתכננים עבורו. זה סוג של  חוסר רצינות בהתייחסות למהותה ולתרבותה של האדריכלות בהקשר של המדינה. את יכולה לראות בפייסבוק ובאינסטגרם פרויקטים מצולמים היטב שאין בהם כל משמעות אדריכלית.

"כשאת מנתחת את שוק האדריכלות ומחפשת אדריכלים אמיתיים שמבינים את היחס בין זמן לחלל ואת האדריכלות ברמה הפילוסופית שלה, תמצאי הרבה פחות מבעבר. הרוב עובד על חיצוניות לא משמעותית. בסוף, בית הוא לא תמונה באינסטגרם וזה מה שמבדיל בעל מקצוע מנוסה עם השכלה מתאימה מול אחד שהוא לא. בית אמור להכיל באופן נכון ואיכותי את הדיירים שגרים בו ואם בוחנים אותו בפרמטרים של האם הוא יצטלם טוב יותר או פחות לאינסטגרם, זה לא צחוק ואפילו מפחיד".

 

 התחדשות עירונית רמת השרון

התחדשות עירונית רמת השרון (הדמיה)

 

 

דור ההמשך

 

אפרופו הדור הבא, מה לגבי הדור הבא שלך? מישהו מהילדים שלך הולך בכיוון שלך?

"הבת שלי בר לביא קרמרמן התחילה השבוע סטאז' במשרד תל אביבי גדול".

 

באיזה משרד?

"לא תוציאי את זה ממני. היא סיימה לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב. במהלך הלימודים היא עבדה אצלי תקופה מסוימת. נהניתי מאוד מהדיאלוג האדריכלי שהתפתח איתה ויהיה לי כיף להמשיך את דיאלוג הזה ביום מן הימים. אבל את הסטאז' לא נכון היה לה לעשות אצלי".

 

איזה מן אבא אתה? עד כמה אתה דוחף ומכוון?

"אני בעד שהילדים שלי יחיו את החיים שלהם. לא בעד להתערבב להם ולהגיד להם מה לעשות. גם לגבי הבת שלי. אם היא תחליט להשתלב אצלי בעתיד, מה טוב. אבל אני לא אלחץ או אדחוף אותה. אם באים להתייעץ איתי אני מייעץ אבל אני חושב שטעויות הם חלק מהחיים וחשוב לחוות אותן".

 

בית בקיסריה

בית בקיסריה (לא ידוע)

 

 

 התחדשות עירונית בחיפה

התחדשות עירונית בחיפה (הדמיה)