BETA

26.06.2018

17:15

 חגי רזניק
חגי רזניק,
ארן דולב

רזניק: "יש לקדם את ההתיישבות בנגב - גם אם זה נראה לא כלכלי"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בוועידה של מרכז הבנייה: "תפקידה של המדינה הוא לתמוך בהתיישבות ותיקה וחדשה - אני לא רוצה שנתנצל בעתיד על מה שלא עשינו מספיק היום"

"יש לקדם את ההתיישבות בנגב - גם אם זה נראה לא כלכלי", כך אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון חגי רזניק, במסגרת הוועידה השנתית לבנייה פרטית והתיישבות של מרכז הבנייה הישראלי שמתקיימת היום וביומיים הקרובים בים המלח. הדברים נאמרו בפאנל שנקרא "של מי האדמה הזאת? - ועדת המומחים, ראשי ערים וראשי מועצות על מחלוקות ושיתופי פעולה".

 

"תפקידה של המדינה הוא לתמוך בהתיישבות ותיקה וחדשה, תוך עיבוי וחיזוק הערים השכנות", הוא הוסיף. "אסור למדינה לבחון את תמיכתה בהתיישבות דרך ה'חור של הגרוש' כפי שאמר לוי אשכול ראש הממשלה השלישי, והתנצל שנים אחר כך. אני לא רוצה שנתנצל בעתיד על מה שלא עשינו מספיק היום".

 
רזניק הוסיף עוד, כי "היום יותר מתמיד על ההתיישבות להבין כי היא מתקיימת במרחב מגוון, ועל מנת שתוכל להמשיך ולהתקדם, עליה לפתוח את שורותיה לאוכלוסיות חדשות ומגוונות וליצור שיתופי פעולה עם ערים שכנות - בתרבות, במסחר ובתעשייה". 


מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון התייחס לתוכנית של השר יואב גלנט ליישובים חדשים בנגב, חיזוק ההתיישבות ועידוד שיווק 40,000 יח"ד במרחב הכפרי בישראל. לדבריו, "אחריות המדינה להתיישבות אינה מוגבלת רק בתכנון ובנייה, אלא גם בשמירה על הלפיד החקלאי, חיזוק אמצעי הייצור החקלאיים ומתן סיוע מספק לפרנסה והתפתחות ענפי המשק בהתיישבות". 


שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות: "בראייה אסטרטגית לטווח הארוך אין מחסור בקרקע בישראל, לא לבנייה ולא לחקלאות. רק 17% מהשטח של המדינה (מבאר שבע צפונה) - בנוי. בראייה אסטרטגית לטווח ארוך לא תהיה בעיה של מחסור במים כי תמיד ניתן להתפיל מים מהים. השאלה תהיה מה יהיה מחיר המים".


ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני): "בכל מה שקשור להתיישבות ובנייה, לא מתייחסים אל הדרוזים כאל ישראלים, מאשימים אותנו כשאנחנו בונים על הקרקע שלנו והופכים אותנו לעברייני בנייה. כשהייתה ועדת חקירה בנושא גנזו את הפרוטוקולים. 30-40 שנה לא מאשרים תכניות מתאר ליישובים הדרוזים. עד מתי? פניתי לנשיא המדינה בבקשת חנינה כי אי אפשר להמשיך ככה".


"באו בשביל ההייטק - נשארו בגלל איכות החיים"


ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי, אמר בפאנל כי "יש להבחין בין שטחים חקלאיים לשטחים לא חקלאיים. על הממשלה לא לתת לנו לריב עם המועצות האזוריות כאשר ברצוננו להרחיב את העיר. שהממשלה תמנה ועדה שתחלק את הקרקעות מחדש. החלוקה של 48 לא מציאותית כיום 70 שנה אחרי והיא חייבת להשתנות. על הממשלה לתת לנו שטחים ל-30 שנה ושלא כל פעם נרוץ אחרי כמה דונמים. 


"5 פעמים כבר ביקשתי הרחבה וכל התהליך לוקח שנים. ליוקנעם אין כיום רזרבת בנייה והיישוב מבוקש מאוד. אחת הסיבות לכך היא שאצלי יש 19 מ"ר תעסוקה לנפש, כשהממוצע הארצי הוא 8 מ"ר. משפחות רבות באות לאזורי ההייטק ונשארות לגור בעיר כתוצאה מאיכות החיים הגבוהה, והשקעות רבות בחינוך", לדברי אלפסי. 


היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי, דיבר על יחס המדינה לחקלאים ולקרקעות חקלאיות, ואמר כי "המדינה איבדה את הפרופורציה והוותמ"ל היא השיא. אסור לכרות את החקלאות כדי לקדם עירוניות, הקרקע היא בשביל האזרחים - לא של העירייה ולא של המועצה – אלא של האזרח שרוצה בית ושדה. הבעיה היא חלוקת העושר בין המרכז לפריפריה. מי שיסבול הכי הרבה מזה שאיבדו את הפרופורציות הם מי שהולך לגור שם – כי ההתיישבות שם מתוכננת רע, והיא תיבנה רע".