BETA

07.06.2018

15:07

אלדד פרשר
אלדד פרשר,
צילום אורן טסלר

פרשר: מחירי הדירות ימשיכו לעלות - מחיר למשתכן תוכנית לא טובה

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות: "הירידה במחירי הדיור שהלמ"ס הצביעה עליה היא פשוט היפרדות במחירים בין מרכז לפריפריה" • עדיאל שמרון: "בנקאים הפכו להיות פוליטיקאים"

"הירידה במחירי הדיור שהלמ"ס הצביעה עליה (ירידה של 0.1% שנתית) היא פשוט היפרדות במחירים בין מרכז לפריפריה שהופך את הפערים גרועים עוד יותר", כך אמר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלדד פרשר, בוועידת הנדל"ן השנתית של EY שהתקיימה אתמול בת"א. לדברי פרשר, "יש סבירות גבוהה סטטיסטית שנמשיך לראות בשיטת המדידה הקיימת ירידה במחירים".

 

פרשר יצא בדבריו נגד תוכנית מחיר למשתכן, ואמר כי "יש לה כמה חסרונות וחשוב להגיד אותם כי התוכנית עולה הרבה מאוד כסף. התוכנית אמורה לתת פתרון למצוקת הדיור ואני לא בטוח שהיא מצליחה. הבעיה האמיתית בשוק היא צד ההיצע, והתכנית לא מטפלת בצד ההיצע אלא בצד הביקוש.

 

"שני רבדים משפיעים על מחירי הדירות: מחיר הכסף או הריבית, והיעדר היצע. מחיר הכסף נמוך כבר הרבה זמן וכנראה יישאר כך לפחות עד שנת 2019, לכן תקווה לשינוי בגלל שינוי בריבית המוניטרית של בנק ישראל כנראה לא יקרה בטווח הנראה לעין. ללא טיפול בנדבך ההיצע לא נראה שינוי בשוק הדיור בישראל", לדבריו.

 

הוא הוסיף: "לא רק שהמדינה לא מצליחה להגדיל את היצע הדירות, אלא שיש ירידה משמעותית במספר התחלות הבנייה. בסופו של דבר כשהביקוש הוא ביקוש טבעי אנחנו נגיע לסיטואציה שהמחירים ימשיכו לעלות".

 

פרשר טוען כי גם המאבק של הממשלה במשקיעי הנדל"ן יוצר עיוות בשוק. "הממשלה הציבה לעצמה יעד להרחיק את המשקיעים משוק הנדל"ן והצליחה. כאן יש הצלחה חד משמעית, גם אם לא בטוח שנכונה. כיום יש רק 17% משקיעים לעומת 30% בעבר. למעשה אנו עדים לשחלוף עם משקיעי יד ראשונה המעוות את עקומת הביקוש. חלק גדול מרוכשי מחיר למשתכן בכלל לא גרים שם, ולכן יוצרים את הדור הבא של המשקיעים ויש בכך עיוות.

 

"בנוסף, התכנון לפי מחוזות לא עומד בהלימה לאנשים שגרים במחוז הזה. למרות שבאזור המרכז גרה 45% מאוכלוסיית ישראל, רק 24% מהתכנון הוא באזור זה, ולכן בעיית הדיור באזור המרכז תימשך", אמר.

 

"עפ"י נתוני החשב הכללי, וזאת למרות שהנתונים שלנו כפולים משלו אך אין לנו אלא להסתמך עליו, במחיר למשתכן יש סבסוד של 92 אלף שקל לדירה. כלומר עד היום הסבסוד היה 4.6 מיליארד שקל. אם התכנית תמשיך, הסבסוד יעמוד על למעלה מ-9 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק שלא היה עליו אפילו דיון אחד רציני בממשלה. האם זה בכלל משתלם למי שקיבל את הסבסוד? מי שזכה בהגרלת מחיר למשתכן יצא ממעגל דורשי הדירות, ובזמן הזה צריך לשכור דירה. הזוכים משלמים כ-135 אלף שקל על שכירות בהמתנה לדירה, אבל קיבלו רק 92 אלף שקל מהמדינה. האם זו זכייה אמיתית?", תהה פרשר.

 

לדברי פרשר הגיב עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, שאמר כי "בנקאים הפכו להיות פוליטיקאים". לדבריו, "הציבור מצביע ברגליים. הרוכשים מאמינים שהמחירים לא יעלו! בעוד שיזמי הנדל"ן מנסים לשכנע אותםה לרוץ לקנות כי המחירים יעלו. אבל בשורה התחתונה - יש 6 חודשים רצופים של ירידות מחירים". שמרון פנה לקבלנים ואמר: "יהיה שלב של ירידה במכירות ואח"כ תתחילו להוריד מחירים. אין מה לעשות, אתם לא תורידו מחירים בהתנדבות".

 

לגבי הטענות שהעלה פרשר להנחה נמוכה בדירות מחיר למשתכן, שלא מכסה את השכירות, הגיב שמרון ואמר כי "מחיר למשתכן מעניקה הנחות של 500 ו-600 אלף שקל על מחיר השוק, ושכר דירה משלמים גם כשקונים דירה יד שנייה".

 

"כשלון נוראי של שיטה"

 

בכנס התקיים מושב בנושא "שוק המגורים בישראל – מפנה או אשליה?" בהנחיית חן שיין, שותף בכיר וראש תחום הנדל"ן ב-EY ישראל. אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, אמר במושב כי "הרצון להוריד מחירים הוא משותף לכולם, אבל אין תמיכה עובדתית בהורדת מחירים באזורי הביקוש. יש התערבות מאוד נחרצת של הממשלה להמשיך ולסבסד דירות מסוימות, זה עדיין לא אומר שהממוצע יהיה יותר זול".

 

גם הוד דיבר על מחיר למשתכן ואמר כי "זה כישלון נוראי של שיטה, לא סתם נשארים מכרזים ריקים בתיבת המרכזים. ברגע שאין ליזמים ודאות ביכולת למכור דירות, הן לא יימכרו. אם רוצים לבנות צריך לתת רשת ביטחון, משהו במודל הזה חייב להיות יותר מאוזן. אנחנו כחברות יזמיות רוצים לקבל ודאות במלאי ובמוצר, והעסק רק הולך ומסתבך. לא ברור מהן זכויות הבנייה, הרבה פעמים מקבלים מידע חלקי בלבד במקרה הטוב".

 

גלית טפר, מנהלת תחום ליווי פרויקטים וערבויות חוק מכר, בפניקס, אמרה כי "בפרויקטים שאנחנו מלווים אנחנו לא רואים ירידה במחירים, רואים האטה במכירות. כספים שחשבנו שייכנסו בקצב מסוים כרגע לא נכנסים ועלויות הבנייה ממשיכות לעלות. ייתכן שקבלנים יזדקקו לאשראי נוסף. בפועל הדירות נמכרות במחירים מעט יותר גבוהים".

 

 הפאנל בכנס

הפאנל בכנס (צילום אורן טסלר)