BETA

"בעיית רוסק-עמינח, לא הריכוזיות": הפעילים החברתיים שלא מחכים עוד לפוליטיקאים

בחודשים האחרונים גוברת פעילותם של מתנגדים ל"שיטה" כדבריהם הפועלים בדרכים שנויות במחלוקת - מנקמה ברשתות השיווק על ידי מכירת ירקות מחוץ לסניפיהן ועד לרדיפת ילדיהם של מנהלי הבנקים. בינתיים הפעילים הצליחו להדאיג את הרשויות והבנקים כמו בנק לאומי. משם נמסר: "פגיעה בילדים היא טאבו ומי שמפר זאת אינו יכול להיקרא פעיל חברתי"

אם לשפוט על פי תגובות השלטון כלפיהם, האזרחים האלו הם הפצצה המתקתקת הבאה שמזמנת המחאה החברתית. החקלאי ברק אומגה מהערבה פתח במאבק כנגד "השיטה" כשהחל בחלוקת פלפלים מחוץ לרשתות שיווק. באופן אחר ורחוק ממנו פיזית, עו"ד ברק כהן מתל אביב שהיה פעיל בולט במחאת קיץ 2011 החל בשנתיים האחרונות בטכניקת מאבק שנויה במחלוקת אף יותר: מפרסום הכתובות והטלפוניים הפרטיים של מנהלי הבנקים, דרך הפגנות מול בתיהם ועד הצקות חוזרות ונשנות להם ולילדיהם. לדבריו, "אנשים חושבים שאין להם שמות, טלפונים וכתובות. אני מציע שלא נדבר על 'בעיית הריכוזיות', אלא על בעיית רקפת רוסק עמינח".


במקרה של החקלאי ברק אומגה, זה סיפר כי בשנים האחרונות ניסה לפנות לעזרתם של גורמי שלטון שונים מספר פעמים לאחר שכ-3,000 טונות של פלפלים הושמדו מחשש רשתות השיווק לפיחות בשורת הרווח. "ראיתי את הזלזול שלהם בעיניים", סיפר אומגה, "חלק מהסעיפים שהגשתי אליהם נועדו לעודד אנשים לקנות על ידי הורדת מחירים. הם לקחו מרקר ומחקו הכל כשהם אומרים לי: 'אתה תגיד לנו בכמה למכור?' אז וואלה - מגה, שופרסל, רמי לוי וכל אלה שחושבים שהם חברתיים ונחמדים, אכן אגיד לכם בכמה למכור. נגמרה החגיגה".


נראה כי עד כה נתפסו מחאות מסוג אלו של אומגה וכהן כשבירת חוקים בלתי מקובלת בעיניי הציבור. ואולם, ייתכן ראשית החוקים בהגדרותיהם של יעדי המחאה עצמם - אנשי ההון. בתגובה לדבריו של כהן אמרו בבנק לאומי כי כהן "מתחזהל פעיל חברתי ומסית לאלימות קשה. פגיעה בילדים היא טאבו ומי שמפר זאת אינו יכול להיקרא פעיל חברתי". ואולם, מבחינת כהן ימיה הממלכתיים של המחאה תמו. לדבריו, "נהוג להתייחס למערכת הבנקאים כמופעלת על ידי רוח הקודש. אני אומר שאם יש בנקאי שמבצע עוול - תגבה ממנו את האחריות האישית".