BETA

13.04.2014

01:49

נושאים חמים

קנייה בכחול לבן לא משתלמת: פער של 60 אחוזים בין מחירי המוצרים הישראלים למיובאים

מחירי התוצרת החקלאית בארץ לא התייקרו, כפי שאולי אמרו לכם, ולא באמת מסייעים לקיומו של החקלאי, כשם שנועדו לעשות במקור. מומחים טוענים כי השוק הסגור בישראל למעשה מסייע רק לקרטלים אלו ואחרים, שמפיקים רווח גבוה במיוחד מפער המחירים ומפעילים "לובי חזק" בוועדות ממשלתיות, על מנת למנוע שינוי במצב הקיים. חברת תנובה, שגבינותיה היו יקרות פי שתיים מאלו שיובאו מחו"ל, מסרה בתגובה: "הצרכן הישראלי נאמן לנו"

כל נגוע בקדחת הקניות לפסח, המידבקת במיוחד בימים אלה, בוודאי שם לב שכל מוצר מיובא על המדף זול במידה משמעותית לעומת מקבילו הישראלי. מדוע קנייה בכחול לבן כל כך בלתי משתלמת בהשוואה לעגלת הקניות של המוצרים המיובאים?


(14:33 דקות)


חקלאי השוק הסיטונאי ברחובות מנסים לחשוב על מגוון סיבות, החל מהמים היקרים בישראל ועד רמת השכר של העובד הישראלי. "אין מה לעשות, אנחנו חיים בישראל ולא באמריקה", מסכם לבסוף אחד המוכרים.


דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, נותן את התפוחים כדוגמה להרבה סוגים של תוצרת חקלאית מקומית שיקרה יותר בישראל. לדבריו, בשנות ה-50 הוחלט להקים בישראל שורה ארוכה של קרטלים, ומאחורי כל מוצר חקלאי עומד קרטל שמזניק את מחיריו כלפי מעלה. כדי כך, לדוגמה, המדינה מותירה לחקלאים לתאם מחירים עם מקביליהם בענף וקובעת מסים גבוהים מאות ייבוא תוצרת חקלאית בתחום. לצד סגירת השוק מקבלים החקלאים הטבות שונות, מתנת רצונו הטוב של משלם המסים.


בפועל, החקלאים דווקא לא אחראים למחיר הסופי והגבוה של קילוגרם תפוחים. חקלאי רואה בממוצע 3-4 שקלים מקילוגרם שהוא מוביל לרשתות השיווק, ועשרת השקלים הנותרים נולדים היכן שהוא בדרך שבין רמת הגולן לסופר השכונתי. התוצאה האבסורדית היא שהמדינה נאבקת לסייע לחקלאים להתקיים וסוגרת את השוק, שבעקבות היותו סגור סובל ממחירים גבוהים במיוחד.

 

 

סטודנטים מוחים נגד תנובה בשנת 2011
 

סטודנטים מוחים נגד תנובה בשנת 2011(אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב)

 

צביקה ויליגר מייבא לארץ קרוב ל-300 מוצרים שונים מכל העולם. רובם זולים יותר ממתחריהם בשוק המקומי. פעם נלחם ברשתות השיווק שסירבו למקם אותו על המדפים, וכיום הוא נאבק במדינה, שחוסמת עבורו את הייבוא במסיה הגבוהים. "ברגע שתהיה פה תחרות חופשית, וייתנו לנו לייבא יותר מוצרים, אז יהיה השינוי האמתי", הוא אומר.


את התזה של ויליגר בדקנו באמצעות השוואת סל קניות ישראלי לעומת מיובא. בשני הסלים נבחנו אך ורק מוצרים בסיסיים, שלא נחשבים ליוקרתיים במיוחד בקטגוריה שלהם. החשבון הסופי היה ללא ספק מפתיע. אם בסל המיובא שילמנו מחיר סביר של 197 שקלים, הרי שבסל המקומי זינק המחיר ל-315 שקלים. מדובר בפער של 60 אחוזים.


בדיקה דקדקנית של החשבוניות גילתה כי בקטגוריית מוצרי החלב, היו הגבינות של תנובה יקרות פי שתיים מהמוצרים המיובאים. הרפתנים של המחלבה מסבירים כי מחיר החלב הגולמי נותר כשהיה, ומסבירים שמי "שגזר קופון" נמצא ככל הנראה בשרשרת הניהול. את כמות החלב שמיוצרת בישראל ומחירה קובע גוף מועצת החלב, שעשרה מבין ארבעים החברים בו הם אנשי המחלבות הגדולות.


ועדת קדמי לבדיקת התחרותיות בענף המזון הייתה אמורה להביא למהפכה בענף, כשהמליצה על ביטול מכסי ייבוא, פתיחת שוק החלב וכניסת מתחרים חדשים. אז, כמובן, החל לפעול מכבש הלחצים הכלכלי, וכל שנותר הוא אתר אינטרנט ממשלתי להשוואת מחירים והגבלות בסידור מדפים על ידי היצרנים. "הלובי החקלאי המאוד- מאוד חזק הצליח לכופף אותנו", מודה יו"ר הוועדה, שרון קדמי.

מועצת הצמחים: "מתנגדים להצפת השוק"

מועצת הצמחים מסרה בתגובה: "מועצת הצמחים משרתת מעל 11,000 חקלאים ומהווה מנוף לחקלאות מודרנית ומתקדמת. על פי החוק, המועצה גובה מהמגדלים היטלים מינימליים - כחמש אגורות בלבד לקילו פירות ועוד פחות מכך לקילו ירקות. יותר מ-70% מתקציבה של המועצה חוזר אל החקלאי בשטח. מועצת החלב מתנגדת להצפת השוק משום שמדובר בתחרות לא הוגנת שבמסגרתה מיובאים מוצרים המסובסדים בארצות המקור ומיוצרים בתקני איכות ובטיחות נמוכים לעומת אלו בישראל . את מרבית הפער במחיר ניתן לייחס לעלויות הייצור הגבוהות שבשליטת הממשלה ולשיעור המע"מ הגבוה".

ומחברת תנובה נמסר: "תנובה מייצרת גבינות איכותיות וטעימות ביותר, והראיה היא הנאמנות הגבוהה של הצרכן הישראלי. מחירי הגבינות בישראל, כמו גם מבצעים משתנים, אינם נקבעים על ידי תנובה, אלא על ידי רשתות השיווק ומושפעים מגורמים שונים וביניהם מחיר החלב הגולמי שנקבע על ידי המדינה ושמחירו באירופה ובארה״ב נמוך יותר לאור תנאי טבע עדיפים ובשל מדיניות ממשלתית מכוונת הן להוזלת מחירי מזון בכלל ומחירי חלב בפרט והן בשל סבסוד ישיר של החקלאות. "