BETA

27.10.2013

01:38

עודכן:

נושאים חמים

הורדת ידיים: הקרב על התותבת של טרומפלדור

הוא מהדמויות המפורסמות באתוס הישראלי, על כן לא מפתיע שגם 100 שנים אחרי מותה של האגדה ניטשת מלחמה על היד התותבת שלא נקברה יחד עם סמל הגבורה. ואז התגלה שהיא לא לבד

 

מי היה מאמין שכך תגמור. סגורה בארון זכוכית בין מאוורר מרעיש ושרידים מאביקים. האגדה מסרפת שהקיסר היפני הורה על הכנתה. אבל בקיבוץ תל יוסף, יש לא מעטים שאפילו לא יודעים שהיא שם. היד התותבת של יוסף טרומפלדור.

 

עוד לפני שרגלו דרכה על אדמת הארץ הפל טרומפלדור לשם דבר. ב-1904, כשרוסיה ויפן נלחמו זו בזו על חבל מנצ'וריה, יצא שמו של טרומפלדור - או אוסיה, בכינויו - למרחוק. רבים שמעו על בן ה-20 שמיטתו בבית החולים ביקש לקבל אקדח ולחזור לשדה הקרב עם יד אחת. כשנפל בשבי היפנים, הפך עד מהרה למנהיג האסירים היהודים, הקים בית ספר ואף קבוצת תיאטרון.

 

100 שנים אחרי מותו, בקיבוצי הצפון ניטש ויכוח, שלא לומר מלחמה של ממש על היד התותבת שלא נקברה יחד עם סמל הגבורה. "יש מלחמה בין תל חי ותל יוסף. היד הזו הייתה שם שבוע ימים", מספרת רחל זס, מנהלת בית טרומפלדור בתל יוסף. "אחד מהבנים של תל חי אמר שהיד לא כבר לא תחזור לתל יוסף. אני אמרתי שאם זה יקרה, המשטרה תתערב. היד הזו לא תזוז לשום מקום".

 

100 קילומטרים משם, נמצא האויב הגדול של בית טרומפלדור - אורי הורוביץ, לשעבר מנהל חצר תל חי. "היד הייתה מוזנחת, היו לה פינות עם חלודה. אמרתי, אני רצה לקחת ולשקם אותה ואם לא תיתני לי, אני אגנוב אותה", הוא אומר. "אני לא חושב שהיא צריכה להיות שם. היא השתכנעה. לקחתי אותה למוזאון ישראל בירושלים. אמרתי שאני רוצה שיעשו בדיוק יד כזו. והם עשו לי".

 

כשהיד המקורית הוחזרה וההעתק הונח בתל חי נודע שלא על היד לבדה. ברגע אחד, הגידם המפורסם בתולדות העם היהודי הפך למרבה ידיים. השנה הייתה 1912, כשהגיע טרומפלדור עם קבוצת חברים לדגניה ללמוד חקלאות ולהקים מושבה. בקיבוץ התקשו לקבל את האיש שלא אוכל בשר ואפילו מוותר על הכרית. עד מהרה הוא צובר מעריצים, ובעיקר מעריצות. אך הכל הסתיים ב-1914 כשפורצת מלחמת העולם וכאיש הצבא הרוסי נשלח למצרים. לפני יציאתו הפקיד אצל אביה של דיתה פרח שתי ידיים.

 

"זה שהיו שתי ידיים - אין בכלל ויכוח", אומרת פרח, שמצאה את היד השנייה. "הייתה היד של שבת - כף יד אפורה כאילו שהיא יצורה; והייתה יד של עודה שהיה בה וו שהיה קל לתפוס בו דברים. היו לו ידיים אחרות. אני בטוחה שהייתה לו גם שם להחליף. כשהוא חוזר הוא נוסע ישר לתל חי , חוזר לדגניה לחפש את אבא כד לקחת את הידיים. הוא לא היה. וזה המזל".