BETA

18.08.2013

00:25

נושאים חמים

הנקודה הרכה: גיל שוויד בראיון גלוי לב

20 שנה אחרי שהקים עם חבריו את "צ'ק פוינט", מתיישב אחד האנשים העשירים ביות בישראל לשיחה על הכל, כמעט. על המתחרים: "הם מתחלפים, אנחנו נשארים". על הכסף: "כשאני קונה לעצמי דברים טובים, אני מרגיש רע עם כמה שהם עולים". על הביקורת: ""כשאני כן קונה לעצמי דברים טובים ויפים אני מרגיש רע עם כמה שהם עולים". וגם על אהבה • בלעדי

 

חברת התוכנה הישראלית צ'ק פוינט חגגה בחודש שעבר עשרים שנים להקמתה. מדובר בחברת התוכנה הישראלית המצליחה ביותר בעולם נכון להיום, ומי שעומד בראשה וגם הקים אותה, גיל שוויד נכנס כבר מזמן לפנתאון המנהלים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של הכלכלה הישראלית. הרבה מאוד שמענו על צ'ק פויינט ומוצר הדגל שלה, מעט מאוד ידענו על שוויד עצמו.

 

"אני מתרגש", הוא אומר בראיון נדיר. "לחשוב שעברו 20 שנה זה מדהים. צ'ק פוינט היום זה אני, זה הבית שלי, זה סוג של משפחה, זה כל מה שאני עשיתי ומה שעשה אותי. אני הרבה צובט את עצמי, אבל גדלתי לתוך זה. די ברור לי שהחלום שלי היה להקים חברה, לעסוק בתוכנה וליצור, אז למה להתעורר מהחלום?" 

 

הוא רק בן 44, אחד מ-700 האנשים העשירים בעולם. אבל כשמדברים איתו על כסף, הוא חוזר להיות האיש שהיה לפני הפריצה הגדולה. כבר מספר שנים שהוא מוותר על משכורתו ומעולם לא לקח דיווידנדים מרווחי חברת הענק. אפילו על סוג הרכב שבו הוא נוסע הוא לא מוכן לדבר.

 

 

אבל תשוקה אחת הוא לא מסתיר. כשמגיעים ביום ראשון בבוקר אל משרדו של שוויד בתל אביב, אפשר לטעות שהוא בכלל שף גורמה. זה לא מוגבל לישיבות. ארוחות צהריים: מערכת משלוחים שבה לכל עובד יש 20-15 מסעדות להזמין מהן. אוכל הוא שריטה מאוד חיננית אצל שוויד. "כשאני כן קונה לעצמי דברים טובים ויפים אני מרגיש רע עם כמה שהם עולים. אני מאוד מתפרע. אני נורא נהנה. הדבר היחיד שאני לא שואל הוא במסעדות, באוכל", הוא אומר. "אני כל שבוע דואג שיהיו חמישה-שישה סוגי עגבניות, גם אם לא יוצא לי לאכול בבית. אני אומר 'אני יכול להרשות לעצמי'".

 

למרות שהוא לא מרגיש חלק מבעלי ההון שסופגים את הביקורת הציבורית בימים אלה, הוא לא חוסך את הביקורת שלו על הנושא. "אני לא מרגיש נרדף, אני מקבל ברחוב בישראל ובעיתונות הרבה פרגון והרבה אהדה. מי שקורא את דפי העיתונים, יש תחושה שביא עשויה להיות מסוכנת למדינה. אני חושב שהתסכול הוא פחות של הציבור, יותר של המדיה. אנשים מצליחים לא אהודים ברחוב? יש להם אהדה", הוא טוען.

 

בהתייחסו לבעלי ההון המבקשים לבצע "תספורות" לחובות שלהם, הוא טוען ש"אנשים שצברו חוב ולא יכולים להחזיר אותם.. אני לא חושב שהם אנשים רעים, הם הפסידו הרבה וזו לא הייתה כוונתם. כשהופכים את זה לפשע זה מסוכן לכלכלה החופשית שהעלתה את רמת החיים של כל אוכלוסיית ישראל. אני חושב שהטעות שקרתה אולי לרבים היא לנסות להמר, במקום להקטין את רמת הסיכון להגדיל את רמת הסיכון שלך".

 

"לשמחתי, אף פעם לא לוויתי כסף. לכן מצבי הרבה יותר טוב ולכן אני אדון לעתידי", מוסיף שוויד. "יש להם חברות מצליחות, אבל יש להם הרבה חובות. הרבה שנכנסו לצרות הצליחו בביזנס אחד לוו עוד כסף וקנו עוד. במקום לאזן, הם לקחו הימור יותר גדול. כמה פעמים ההימור הצליח להם, עד שיום אחד הוא נכשל. אם הימרת על רבע ממה שיש לך, בסדר - הימרת על פי שניים ממה שיש לך, אתה בצרות".

 

 

לוגו צ'ק פוינט במטה החברה בת
 

לוגו צ'ק פוינט במטה החברה בת"א. "הכסף נועד להגדלת החברה"(רויטרס (ארכיון))

 

 

אלא שבשבועות האחרונים גם שמו של שוויד וחברתו נכנס לתוך הביקורת הציבורית אחרי שנחשפו הסכומים שבגינם "צ'ק פוינט" קיבלה פטור ממס. "מדינת ישראל הייתה מדינות שהייתה טובה שניסתה לשכנע להקים כאן עסקים. המדיניות הצליחה. יום אחד אמרו 'אולי זה לא טוב לנו'", מתאר שוויד.

 

"השאלה היא לא מה אני חושב שצודק, אלא מה נכון כלכלית", הוא אומר. "לעשות את המאמץ בכל העולם להביא את הפעילות לישראל ולהביא את הרווחים מישראל זה מאמץ גדול. היא מתחרה בכלכלות אחרות שמנסות להביא אליהן את החברות ואת הרווחים. החברה לא קיבלה דחייה. כסף זה מטרתו להגדיל את החברה. אני גדלתי בתור בחור צעיר נורמלי ששילם הרבה מיסים ואני משלם הרבה מסים גם היום. זה לא כסף שלי, אנחנו צריכים לעשות מה שנכון לחברה. אף אחד מאזרחי ישראל מלבד כמה בודדים לא משלם שהוא לא חייב לשלם. אני מעדיף להיות במדינת ישראל לשלם מסים במדינת ישראל, אבל יש גם שיקולים כלכליים ואנחנו מתנהלים גם לפיהם".

 

שוויד פרוד מאם ילדיו והם מגדלים אותם בשותפות. "אני חושב שאני אבא טוב, אני שומר ומטפל בהם כמו כל אבא, אולי אפילו יותר. הם גדלים כמו ילדים נורמליים", הוא מספר ומודה שבימים אלה יש גם אהבה חדשה בחייו. "נורא טבעי לי להרשים בחורה במסעדה הכי טובה כי זה מה שמדבר אליי. גם לפני 20 שנה הייתי עושה את זה. הייתי מוציא בזה הרבה מחסכונותיי", הוא צוחק. "היום זה יותר קל ודווקא את הבחורות האחרונות לא לקחתי למסעדות. יצא לנו ללכת ברחוב, לשבת בשפת הים".