BETA

14.04.2013

02:58

נושאים חמים

בירוקרטיה: מעצב לשמחה - מדוע יום הזיכרון צמוד ליום העצמאות?

מדובר בשאלה שכל ישראלי שאל את עצמו: מה פשר הסמיכות בין המועדים? היה נהוג לחשוב כי מדובר בהקשר סימבולי, אך הרב הראשי לישראל לשעבר, שלמה גורן ז"ל, טען כבר לפני 19 שנים שמדובר בתולדה מקרית של רצף התרחשויות בירוקרטי. בדיקה מעמיקה בגנזך המדינה מגלה שהוא צדק

(10:14 דקות)

 

מי לא שאל את עצמו, לא פעם ולא פעמיים, מדוע יום הזיכרון ויום העצמאות מצוינים בסמיכות זה לזה? נהוג היה לחשוב שמדובר בהקשר סימבולי -  "מגש הכסף", כפי שביטא זאת נתן אלתרמן, "במותם ציוו לנו את החיים". הכצעקתה?

 

הרב הראשי לישראל לשעבר, שלמה גורן ז"ל, אמר בראיון לערוץ 2 שנערך בערב יום הזיכרון לפני 19 שנים, כי יד המקרה אחראית לצמידות המוזרה, שגורמת לכך ששעות לאחר ניגוב הדמעות, מנגבים את ספריי הקצף וחומוס.

 

"במשך כל השנה הראשונה לאחר הקמת המדינה, תכננו לקבוע יום, כי חייבים יום זיכרון לחלוק כבוד לנופלים. דחינו את ל"ג בעומר, דחינו את עשרה בטבת. אז עברה שנה שלמה ולא קבענו יום", סיפר הרב גורן המנוח, וגילה: "הגיעו שלושה ימים לפני יום העצמאות, ואני רואה שאין יום! רצתי לרמטכ"ל וביקשתי ממנו פקודת יום ליום הזיכרון. מאז נקבע היום הזה מבלי לחשוב מראש. לא הייתה שום מחשבה להצמיד את זה ליום העצמאות".

 

בדיקה מעמיקה בגנזך המדינה גילתה שהרב גורן טעה בשנה, אבל צדק בהערתו כי הדבר נקבע כבדרך אגב. ביום העצמאות הראשון לא נערך כלל טקס ממלכתי מסודר, אבל ביום העצמאות השני, ב-1950,  כבר נקבע מועד צמוד, לאחר תכתובת ארוכה בה נטלו חלק סגן הרמטכ"ל, סגן שר הביטחון ונציגי ההורים השכולים. באותה השנה הייתה הפרדה מלאכותית בין הימים בשל סוף השבוע, אך לאחר מכן השתרש המנהג.

 

נראה שגם אם בירוקרטיה הייתה זו שקבעה את סמיכות התאריכים, זה בהחלט שירת את האתוס. "מי שקבע את זה, קבע את זה מתוך ההנחה הזאת, במודע או שלא במודע, שחללים הם חלק מהאתוס הלאומי ומצדיקים את העצמאות", מסכם ד"ר רפי מן, חוקר והיסטוריון מאוניברסיטת אריאל.