21.12.2018

23:27

מגולדה לדור האינסטגרם: כך קפולסקי מנסה להמציא את עצמה מחדש

הקונדיטוריה מליטא שהפכה לסמל בישראל, הפכה עם השנים גם ל"קפה של הפנסיונרים". כעת, רשת קפולסקי נפתחת מחדש - ואנשי קולינריה מובילים שהיו חלק ממנה באו לראות מקרוב
הסברינות, הקצפות, הוויטרינה הנוצצת עם העוגות המגרות, דייטים על כוס מילק שייק, אווירה כמעט אירופית. אחרי יותר מעשור שבו הייתה במקפיא, קפולסקי חוזרת אלינו עם אותו קפה ואותן עוגות - בתבנית קצת אחרת.

לעקיבא קפולסקי הייתה קונדיטוריה בליטא. כשעלה לארץ בשנות ה-30, פתח עם סימה אשתו קונדיטוריה בתל אביב
הקטנה, ברחוב אלנבי פינת ביאליק. סופרים, אנשי רוח ופוליטיקאים - כולם ישבו שם. פולה בן גוריון הייתה קונה עוגות שמרים וגם גולדה מאיר לא הייתה מוותרת על עוגה לערב שבת.
 
את המשימה של החייאת הסמל של שנות השמונים, לקח על עצמו לירון אנגל, אבל גם אחרי שגדל על בצק ושמרים, יש לו משימה לא פשוטה: להמציא מחדש מותג שנתפס מיושן, לא מעודכן, הקפה של הפנסיונרים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

A post shared by קפולסקי -kapulski (@kapulski_since_1934) on

 

 
חוץ מהלקוחות שנזכרים בריחות המתוקים של ילדותם, יש גם מי שהיו מאחורי הוויטרינה ומתגעגעים לא פחות. אורי ירמיאס המוכר יותר כ"אורי בורי" מהמסעדה שבעכו, ניהל סניף כזה של הרשת בנהריה. עכשיו הוא בא להיזכר וְלבדוק אם משהו בכל זאת השתנה ב-30 השנים האחרונות. גם ניר ויימן, השף של מסעדת "מל ומישל" שבתל אביב, החל את דרכו בבית הקפה כשהיה בן 15, כ"פיקולו" שמפנה שולחנות. עד שיום אחד עוזר הטבח לא הגיע למשמרת, וימן נקרא לדגל לעזור במטבח ומאז לא יצא משם.

בשנת 2002 מכר דוד קפולסקי את הרשת והגר עם משפחתו לאוסטרליה. מיד אחר כך נסגרו הסניפים זה אחר זה עד שנעלמו.

כמו הרבה סיפורי אהבה שהחלו כאן, כך גם סיפורם של הנס וגלית. הנס ברטלה היה הקונדיטור של הרשת וגלית מתלמדת צעירה. האהבה לְעוגות היא שחיברה ביניהם וְעכשיו הם באו לכאן עם הילדים, לטעום וּלְהראות להם איפה הכול התחיל.
אז למרות כל ההספדים והבדיחות,  היא חוזרת. אלא שהפעם אפשר יהיה לשבת ולאכול את העוגות בנחת בלי כריות על הכתפיים, בעצם, מי יודע, אולי גם הן בדרך לקאמבק.