BETA

19.08.2018

19:55

 הכי כיף לבצוע ממנו חתיכות עם היד
הכי כיף לבצוע ממנו חתיכות עם היד,
נטלי לוין

גם השכנים יריחו • מתכון ללחם לבן עם אגוזים

מעט מאוד דברים נטלי לוין יכולה לאכול שוב ושוב, לחם הוא אחד מהם. קמח, שמרים, מלח ומים ויש לכם לחם נפלא עם מעטה מתפצפץ שניתן להוסיף לו שלל תוספות שאוהבים

נטלי לוין

 

 

יש מעט מאוד דברים שאני מסוגלת לאכול שוב ושוב, מבלי להשתעמם ולרצות לשנות. לחם הוא אחד מהם. אחד המאכלים הבודדים שבלי שום בעיה אני מסוגלת לחיות עליו ולאכול רק אותו (נו, וגם קצת חמאה).

 

עזבו אתכם מכל העוגות והעוגיות, בסופו של דבר אני סאקרית של לחם. תנו לי לחם טרי וקניתם את עולמי - אם יש בו תוספות משובבות אז בכלל עשיתם לי את היום. לחם זיתים, לחם אגוזים, לחם עגבניות מיובשות ואורגנו. לא משנה מה - לחם זה לחם, וזה נפלא.

  

הריח שמתפשט ברחבי הבית כשאני מכינה לחם הוא אחד מהאהובים עלי, יותר מכל עוגה או עוגיות. זה ריח של ארץ ואדמה, ריח של אהבה אינסופית, ריח של טעמים שמתחברים לאיטם, תופחים זה אל זה, ומתמזגים בהרמוניה מושלמת.

 

 

בגלל שאנחנו גרים בבניין עם כמה דירות, נמרוד כל הזמן טוען שהשכנים שלנו ממש מסכנים (וזה עוד מבלי להזכיר את היותו של נמרוד מתופף). פעם בכמה ימים הם נאלצים לסבול ניחוחות שעולים בחדר המדרגות. פעם שוקולד, פעם גבינה והרבה פעמים גם לחם, שללא ספק מפיץ את הריח האימתני ביותר, זה שגורם גם לשונאי המאפים הגדולים ביותר (מי אתם, לעזאזל?!) להתמוגג ממנו. מבחינתי - לחם זה הבסיס, זה העיקר, זה הקינוח (עם נוטלה).

 

השבוע הכנתי בפעם האלף בערך את כיכרות הלחם הבסיסיות ביותר שאני בדרך כלל מכינה. קמח, שמרים, מלח ומים, ויש לכם לחם נפלא עם קרום מתפצפץ. באמת שלא מדובר בטרחה גדולה, ולפעמים אני תוהה למה אני לא מכינה לחמים לעיתים קרובות יותר (התשובה הברורה היא כמובן, חוסר זמן). מכינים בצק, מוסיפים לו תוספות לפי הטעם האישי, מתפיחים, מעצבים לכיכרות, מתפיחים שוב ואופים. זה בעיקר לוקח זמן, אבל זמן העבודה נטו הוא באמת לא כזה ארוך. התוצר הסופי שווה את זה בטירוף.

 

לחם לבן עם אגוזי מלך
2 כיכרות גדולות

 

 

מצרכים:

750 גרם קמח לבן
500 מ"ל מים
15 גרם שמרים יבשים
25 גרם מלח
כף דבש
1-2 כפות שמן זית (לא חובה, מוסיף בעיקר מעט טעם עדין-עדין של זיתים)
100 גרם אגוזי מלך קצוצים

מעט קמח לאיבוק

 

אופן הכנה:

  • בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים קמח, מים, שמרים, מלח, דבש ושמן.
  • לשים יחד 12-15 דק', עד שנוצר בצק אחיד.
  • מעבירים את הבצק למשטח העבודה ומוסיפים לו אגוזים קצוצים. מעבדים פנימה את האגוזים בלישה ידנית עד שהם נטמעים בבצק.
  • מניחים לבצק לתפוח כשעה וחצי במקום חמים עד שהוא מכפיל את נפחו.
  • מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים (בהחלט אפשר לפי העין, אבל אני יקה פולניה אז אני כמובן שוקלת).
  • יוצרים מכל חלק צורה של כיכר (הסבר לתמונה למעלה: משטחים את הבצק למלבן קטן (1), מקפלים את החלק העליון והתחתון ומהדקים (2,3), מקפלים את שני הצדדים כלפי פנים (4), מקפלים לחצי (5), מיישרים ומגלגלים ליצירת הכיכר (6).
  • מניחים את הכיכרות על תבנית אפייה עם נייר אפייה מקומח קלות במרווח של 6-8 ס"מ זו מזו.
  • מתפיחים במקום חמים 45 דקות עד שעה, עד שהכיכרות תפוחות.
  • בזמן שהכיכרות תופחות לאיטן מומלץ להתחיל לחמם את התנור ל250 מעלות. אם יש לכם אבן אפייה - זה הזמן להשתמש בה (ולהניחה בתחתית התנור).
  • מפזרים מעט קמח על כל כיכר וחורצים בעזרת סכין חד.
  • אפייה: אופים את הכיכרות 12 דק' ב230 מעלות (עדיף על אבן אפייה). לאחר 12 דק' מורידים את הטמפרטורה ל 190 מעלות, וממשיכים לאפות עוד 20-25 דק'.
  • מוציאים את הכיכרות המוכנות, ובזהירות מקישים על תחתית הכיכרות; אם נשמע צליל חלול הלחם מוכן. אם לא, מחזירים לעוד 4-5 דקות אפייה.
  • מצננים את כיכרות הלחם על רשת (ולא בתוך התבנית - חשוב מאוד!).
  • כשהכיכרות מצטננות מעט ניתן לחתוך אותן (אבל בשום אופן לא לפרוס את הלחם בעודו חם).
 תודו שהיה שווה
 

תודו שהיה שווה (נטלי לוין )

 

 

 

לעוד מתכונים מעולים הכנסו לבלוג המתוקים של נטלי לוין - עוגיו.נט 

 

הכתבה פורסמה לראשונה בשנת 2011