BETA

16.04.2018

14:44

 אבל איפה השחיתות? ארוחת בוקר שחיתות בזליק
אבל איפה השחיתות? ארוחת בוקר שחיתות בזליק,
יעל רייף

שקשוקה או רגל קרושה? זה מה שקיבלנו במקום שכולם אוהבים

לאחת הארוחות קוראים "שחיתות" אבל בסופה תישארו רעבים, הסלט מגיע עם בוטנים מתוקים והקנס על קפה קר גורם לרצות לארגן מחאה. אחרי כל המחמאות על "זליק", נותרנו המומים

המקום


כשנכנסנו ל"קפה זליק" בגבעתיים והתבייתנו על שולחן, המלצר החווה בידו לעברו ואמר שגם הוא וגם זה שלצדו שמורים לפרלמנט. בתי קפה של פרלמנטים יכולים להיות שני דברים: או מאוד שכונתיים או מאוד וותיקים. במקרה של "זליק", שנפתח לפני 14 שנה בגבעתיים, שני המקרים נכונים, ועוד לפני שמתיישבים ומכניסים משהו לפה חשים עננת חביבות שאופפת את המקום הכמעט היסטורי הזה. אם השם נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. ל"זליק" סניף נוסף וגדול בקניון קריית אונו, עם הרבה יותר מקומות ישיבה והרבה פחות אופי שכונתי.

 

>> ארוחת הבוקר הזאת הייתה יכולה להיות מדהימה אלמלא הדבר המעצבן הזה

>> נמצאה ארוחת הבוקר שמצדיקה את התקף הלב שיבוא אחריה

>> לעוד ביקורות ארוחות בוקר ובראנצ'ים - לחצו כאן

 

התפריט


12 ארוחות בוקר בתפריט, כולל מבחר נאה של טוסטים ושקשוקה טבעונית. חוץ מהדיל הרגיל של ביצים ובחירה עם סלטים ולחמים (59-125 שקלים), תמצאו כאן מנות שוברות שגרה דוגמת בוקר טוניסאי (56 שקלים) עם פריקסה, חצ'פורי גבינות (54 שקלים), ובוקר שחיתות (62 שקלים) עם מיני שקשוקה ירוקה, ביצת עין על בריוש עם נקניק וכל מיני ירקות צלויים ולא צלויים. אנחנו הלכנו עליה ועל טוסט זליק (42 שקלים) עם 2 תוספות לבחירה.

 

 עורר מחשבות על תקופת הצנע. טוסט בוקר בזליק

עורר מחשבות על תקופת הצנע. טוסט בוקר בזליק( יעל רייף)

 

 

הפחמימות


באופן די מפתיע ארוחת השחיתות לא מגיעה עם סלסלת לחמים או כל דבר שאפשר לבצוע ולטבול בשקשוקה, כך שעל תקן פחמימה תפקד "טוסט זליק" עם תוספת פנימית של חציל וביצה קשה. עכשיו רגע קצר של נוסטלגיה: זוכרים את הטוסטים שנמכרו פעם בדוכני טוסטים, כאלה שאפשר היה למצוא בשפע במדרחוב של פתח תקווה, למשל? זוכרים שתמיד נמרח עליהם מבפנים ומדי פעם גם מבחוץ איזשהו רוטב חמאתי או מיונזי עם שום, שגרם לכל ביס להיות מלך העסיסיות? אז כאן בדיוק ההיפך. כמה גדול, ככה יבש. הטוסט העצום בגודלו מלחם קסטן שעבר כברת דרך בטוסטר, היה כל כך יבש, שקשה היה לבלוע אותו גם עם אגם צמוד וקשית. חוץ מגאודה לא נמרח בפנים דבר וחצי דבר שיכול היה להדביק את העסק, כך שבכל ביס נפלו על הצלחת חתיכות ביצה וחציל, כשבכל הזמן הזה צריכה הייתה הלועסת לשמור על חזות רצינית.

 

העיקרית


כשאומרים שחיתות, אני חושבת על בייקון, אווז ושאר סותמי עורקים שהופכים את הביס לטעים יותר. גם פפרוני בא בחשבון, בתנאי שהוא מהזן הטוב והבועט. הפפרוני בארוחת השחיתות הגיע כשלוש רצועות דקות מאוד, קצת יותר מחוט דנטלי וקצת פחות מחצי פרוסה, והרגיש כמו משהו שרובו לא עשוי מבשר אלא מחלבון כלשהו שהיה מעליב בשר לו היו נפגשים ברחוב. מילא זה שהוא לא היה מגרה או טעים, הוא הגיע על רוטב שמנתי ירוק שאמור היה להיות על פי התפריט איולי שום, וקושט בנבטי חמניה שהיו קצת שחורים בקצוות ובעיקר לא קשורים בשום צורה לנקניק, לרוטב הירוק, וגם לא לביצת העין. 

 

גם הלחם הקלוי עד יובש שהוצג בתפריט כבריוש, לא הציל את המצב משיממון קולינרי. טיפת חמאה שהייתה נמרחת עליו לפני או אחרי הקליה הייתה עושה לו טוב ואולי גם לפה, שלא הצליח להבין איך מכילים את השילוב הזה ומה לעזאזל בין נקניק, רוטב ירוק ונבטי חמניה. אה, והיו גם שלוש חתיכות מיניאטוריות של פטריה קצת יבשה וקצת מסכנה, שהוצגה בתפריט כ"פטריות מוקפצות". כואב הלב לחשוב מה עברו אחיותיה הנותרות.

 

אפילו הסלט הוצא מהקשרו.  סלט ירוק בזליק

אפילו הסלט הוצא מהקשרו. סלט ירוק בזליק( יעל רייף)

 

 

עכשיו זה הולך להיות קצת לא נעים, אז כדאי לשבת: שקשוקה ירוקה היא סוג של עונג. יש בה טעם עמוק של תבשיל בזכות התרד, רוטב שכיף להטביע בו לחם בזכות השמנת, ורובד נוסף של מושחתות שנותן החלמון הרך כשהוא מתפוצץ ומרטיב את הכל. אם היינו טובלים קצת לחם בזאת של "זליק", הוא היה טובע בביצה הסמיכה ולא יוצא לעולם. אני יודעת את זה כי כשטלטלתי את המחבת האישית מצד לצד, השקשוקה רקדה בקשיחות והתנהגה בדיוק כמו רגל קרושה ולא כמו רוטב ענוג וקרמי שבא לטרוף ישר מהכף. גם הביצה בושלה עד לרמת קושי של ביצה קשה, וכך מצאנו את עצמנו אוכלים סוג של פשטידה ירוקה וטובענית עם טעם שאיננו טעים, אפילו לא קצת.

 

המאזטים והסלט


יאללה איזה טעים זה עגבניות צלויות! יאללה איזה לא טעים זה עגבניות מבושלות ואז מצוננות, שכשנותנים בהן ביס הן מרגישות כמו משהו שהתרכך כתוצאה מאי טריות. שום קרמליות, חריכה כיפית כזאת שעושה טעם של האש או אפילו מראה מגרה לא היה לאשכול העגבניות שעל הצלחת, והוא נותר בשלמותו העצובה. הסלט האישי היה מפתיע. בעיקר כי הי לו צבע זרחני וטעם מתוק. אחרי שהפה התרגל לשילוב של חסה פריכה, צ'יפס בטטה ובוטנים מסוכרים, זה הרגיש די לגיטימי והקערה רוקנה מתכולתה.

 

 אבל איפה השחיתות? ארוחת בוקר שחיתות בזליק

אבל איפה השחיתות? ארוחת בוקר שחיתות בזליק( יעל רייף)

 

 

המשקאות


הפוך קטן של mauro על בסיס סויה היה בסדר גמור. אם תרצו להמיר אותו לבדיוק אותו קפה באותו גודל רק עם קרח וחלב קר, תצטרכו להוסיף עוד 4 שקלים. על שום מה? המלצרית לא ידעה לענות.

 

השירות


נינוח, אולי מדי. נכון שהאוכל הגיע מהר, אבל המלצריות נראו כל כך אדישות ולא עירניות גם כשבפעם השלישית ביקשנו לשים משהו מתחת לשולחן המתנדנד, שמתישהו הרגשתי כאילו אני מבקשת משהו מהבת המתבגרת שלי, והיא עדיין כועסת עלי מאז אתמול. 

 

חשבון ותכלס


104 שקלים עלו ארוחת בוקר שקראה לעצמה מושחתת אבל בפועל השאירה אותנו רעבים, וטוסט שהביך את העדה. גם אחרי ששילמנו וקמנו ללכת, שולחנות הפרלמנט נותרו עדיין ריקים ושוממים, עדות עצובה למקום שפעם נחשב למוסד והיום גרם לנו להעליב בכאב שקשוקה ירוקה.

 

ארוחות הבוקר מוגשות כל יום עד השעה 12:00 ובסופי שבוע עד השעה 16:00

 

קפה זליק - שיינקין 3, גבעתיים