BETA

11.02.2018

11:33

 סלטים עייפים שדורשים ניקוז. מאזטים במלון רוטשילד
סלטים עייפים שדורשים ניקוז. מאזטים במלון רוטשילד
, יעל רייף

העיקר המיתוג: נמצאה ארוחת הבוקר הגרועה בעיר

המחיר הוא עניין אמורפי, למלצרים יש תכונה בולטת שעלולה להעליב והמנה העיקרית מוגשת לצד זן חדש של סלטי מים. האם המקום שנמצא ברשימת המומלצים החמה הוא בכלל הטרלה?

המקום


 

תסתכלו רגע על צלוחית החומוס המוקצף שלמעלה. הייתם נותנים בזה ביס? ואם הייתם יודעים שמדובר בחלק מבראנץ' מפואר שמחירו קרוב ל-100 שקלים הייתם בכל זאת מנסים? מנת החומוס הזו היא פתיח לחוויה קולינרית מטלטלת, ולא מהזן שמרחיב את הבטן והלב. ארוחות הבוקר של "מלון רוטשילד" הן סוג של קונצנזוס בקבוצות הפייסבוק שמוקדשות לאוכל. מכל המנות שבתפריט הרחב, המומלצת ביותר היא השקשוקה הירוקה, ואליה נוסף הנוף האורבני של שדרות רוטשילד ההומות, ותחושת הפינוק הכללית שנישאת באוויר. בכל זאת ארוחת בוקר במסעדה של מלון בוטיק.

 

המחיר


 

תלוי את מי שואלים. באתר מתומחרת ארוחת הבוקר ב-54 שקלים. כשמגיעים למקום עצמו מגלים שהמחיר העפיל ל-94 שקלים, כולל משקאות, כמה מאזטים ומשהו מתוק בסוף. ולא, אי אפשר להזמין רק את המנה העיקרית למרות מה שכתוב באתר. דיל הוא דיל ואי אפשר גם להזמין רק ארוחת בוקר אחת לשני סועדים אם הסועד השני פחות רעב ורוצה רק מאפה מהתפריט, אלא אם כן יושבים על הבר. בזמן ביקורנו נשאל המלצר מספר פעמים את השאלה הזאת על ידי כמה שלחנות שהופתעו מהמחיר, ולבסוף ויתר ואיפשר גם ליושבים סביב השולחנות הרגילים לחלוק מנה אחת ולהזמין דבר נוסף מהתפריט. 

 

>> לעוד ארוחות בוקר ובראנצ'ים ברחבי הארץ - לחצו כאן

 

התפריט


10 מנות עיקריות כולל התפריט, מתוכן רק סלט השורשים הוא טבעוני. הבנאלית ביותר היא ארוחת בוקר ישראלית מסורתית עם ביצה לבחירה ותוספות דוגמת בצל, עשבי תיבול וגאודה. יש גם שקשוקה אדומה או ירוקה, ביצים עלומות על וופל בלגי עם סלמון, תרד והולנדז או צלחת הרינג הולנדי עם שמנת חמוצה, עגבניות וחלה. ברשימה מופיעות עוד כמה מנות ביצים, כולל אחת בשרית עם כתף בקר ותפוחי אדמה צרובים. לצד המנה העיקרית מקבלים גם משקה פתיחה (אליו נגיע בהמשך), 5 מאזטים ("כל מיני דברים שיש לנו"), סלט אישי, סלסלת לחמים, קפה, מיץ טבעי ומשהו מתוק לסיום. 

 

 כנראה שחיכו לסועדים לא מעט זמן. סלסלת לחמים במלון רוטשילד

 

הפחמימות


 

ראשונה הגיעה לשולחן סלסלת לחמים, והיא הייתה האקדח המעשן למה שיגיע בהמשך ויהווה סיבה מספיק טובה להימלט מהמקום בריצה. כמה יפים, ככה יבשים. מספיק היה להסתכל על הקרום של הלחמניה ואז לנסות לבצוע כדי להבין את רמת היובש. לא יבש של פריך, אלא כזה של "מישהו שכח לסגור את השקית". מילא אם הם היו קצת חמימים כדי להסוות את המרקם, אבל סלסלת הפחמימות שהונחה על השולחן בלי אף מילת הסבר הייתה עצובה וקרה כמעט כמו החמאה הקפואה שהונחה לידה. בהמשך הגיעה לשולחן מיני "שו", סוג של פחזניה במילוי קרם וניל נעים ואוורירי, שהיוותה סוג של נחמה למי שנבצר ממנו הלחם במהלך כל הארוחה. 

 

 

המאזטים


 

באותו שקט חשאי הונחו על השולחן צלחות המאזטים. בהתחלה אמרנו "ואווו" ואז עוד כמה "ואווו" אבל בטון מופתע יותר, כזה שמנסה לפענח מה הם אותם מאזטים עונתיים שבהם מתגאה התפריט, מהי השכבה הלבנה הצמיגית שמכסה את גרגירי החומוס ומה יש בצלחת עם החומר הוורוד השבור והלא מגרה בעליל. המלצרית לא הסגירה, אבל הפה גילה שהדבר הוורוד הוא טחינת סלק מימית ושבורה במרקמה, ושהשכבה הצמיגית שעוטפת את גרגירי החומוס היא משהו חמוץ, מלוח ובלתי אכיל. שלושת המאזטים הנוספים הכילו סומק ויוגורט סתמי לחלוטין ואפילו לא שמן או מפנק, לאבנה חסרת טעם עם זעתר, ופלפלים אדומים קלויים מתוקים ותעשייתיים בטעמם, ומסביבם שלולית מים צהבהבה.

 

שלולית המים הייתה המכנה המשותף לכמה מהצלחות, אבל זו שהקיפה את הפלפלים האדומים דרשה ניקוז של ממש, כולל הטיית הצלחת כדי להיפטר מהנוזל הדלוח שהציף את הכל. ואז הגיע סלט הירקות האישי ואיתו ההבנה שמה שחווינו עד כה לא היה כל כך נורא, כי אין דבר מעציב יותר קולינרית מאשר מלפפון עיף ונבול, עגבניות ירוקות סתם כי לא הבשילו וקליפות מכווצות וכהות כתוצאה משהות ארוכה לצד מלח והמתנה לסועד המיוחל., אכיל זה לא היה גם בסטנדרט של טירונות בחור נידח.

 

 ורוד, שבור במרקמו ולא ברור. טחינת סלק
 

ורוד, שבור במרקמו ולא ברור. טחינת סלק ( יעל רייף)

 

 

העיקרית


 

בהמלצת הממליצים הפייסבוקיים הלכנו על השקשוקה הירוקה, שהייתה בסך הכל אכילה, אבל לא באמת שקשוקה, אלא יותר כמו סוג של פשטידה סמיכה של ירוקים דחוסים, ובתוכה שתי ביצים רכות וסומק. הכיף הגדול בשקשוקה ירוקה היא היותה שמנתית וענוגה מצד אחד, אך רעננה וטרייה בירקרקותה מצד שני - שני יתרונות שיוצרים ביס פרשי ושמנתי שמזמין טבילה בלחם לצורך איסוף הרוטב המושלם. 

 

במקרה הזה נאכלה השקשוקה הדחוסה עם מזלג, וגם חברי הנבחרת הירוקה תרד, כרישה, אפונה - כך לפי התפריט - בושלו יתר על המידה והתקרבו יותר לירוק אפרפר מאשר לירוק חי, עירני וצועק מטריות. פה ושם הורגשו סיבי קליפה לא נעימים, כנראה באשמת הכרישה, והתחושה הכללית הייתה געגוע עז לשמנת שתאוורר ותרכך את העסק הסבוך הזה.


המשקאות


 

הקפה היה בסדר, הקצף הבועתי פחות, ועל תקן משקה הבוקר תפקדה צנצנת צרה ומביכה מעט לשתייה, ובתוכה משקה חלב, שקדים ווניל שאמורים לשאוב מתוך קש ארוך ולהיראות קצת ילדותיים. לצד הצנצנת והקש הגיעה גם עוגיית מדלן חביבה אך יבשה בקצוות.

 

 עייף מהמתנה ארוכה. סלט ירקות במלון רוטשילד
 

עייף מהמתנה ארוכה. סלט ירקות במלון רוטשילד( יעל רייף)

 

 

השירות


 

 כמו קומדיה של טעויות רק קצת פחות מצחיק. חמש פעמים ו-40 דקות אחרי הבקשה הראשונית הגיעו המים לשולחן. לקפה לקח 20 דקות להגיע ולאוכל קצת יותר. אחרי המאזטים הונח על השולחן סלט מגרה. רגע אחרי שנעצנו בו מזלגות הגיעה המלצרית והודיעה שהוא מיועד לשולחן אחר. הושטנו לה אותו והתרענו שהמזלגות כבר ננעצו אז אולי כדאי להכין לשולחן הנכון סלט חדש. אז החלה ועדת התייעצות מעל ראשינו, שכללה שתי מלצריות מבולבלות, סלט שעמד במרכז הוויכוח ושני סועדים שקיוו לקבל קצת פרטיות בין ביס לביס. גם משקה הבוקר מהצנצנת היה נוכח נפקד והגיע בסוף הארוחה, רק אחרי שלוש פעמים בהן התעניינו בשלומו.

 

>> איפה תטעמו מילקשייק קרמבו ועוגת גבינה מטוגנת

>> בפעם הבאה שאתם מחפשים עסקית שווה, תכניסו את המקום הזה לרשימה

>> קילו אגוזים ב-11 שקלים וחצ'פורי בגרוש: הבירה הקולינרית החדשה של הישראלים

>> כיס הבצק שמאיים על הפיתה של אייל שני

 

למרות שבאמת רצינו לתת למאזטים צ'אנס למרות המראה העצוב, אחרי גילוי טעמו החמוץ עד קבס ומרקמו הקשה של החומוס קראנו למלצרית וביקשנו מאזט חלופי במקום המקולקל. היא בהחלט הבינה את המצב ואישרה. עשרים דקות לאחר מכן שאלנו אם יש חדש בנושא והמלצרית אמרה שהיא בודקת. עוד עשר דקות והתעניינות שלישית מצידנו העלתה את התשובה "אלו המאזטים שיש לנו, תוכלו לקבל מאזט זהה ממה שכבר הגיע לשולחן". היות שראינו מנות צד דוגמת סלמון עוברות מעל ראשינו במהלך הארוחה, שאלנו אם יש בכל זאת תחליף למאזט שסרח. המלצרית יצאה שוב לסבב בדיקה וממנו לא חזרה.

 

רצינו לשבוע ולחוש דוכסים, בכל זאת, 94 שקלים עולה הארוחה, אז קראנו למנהל שאמר שנכון - החומוס אכן חמוץ וגם לטעמו בושל פחות מדי זמן והיה קשה לאכילה, אבל אלו המאזטים שיש וזה מה יש. הוא הציע לפצות בארוחת בוקר עתידית במועד אחר או לקזז חצי ממחיר הארוחה. בחרנו באופציה השניה מתוך ידיעה שספק אם נחזור לכאן.

 

 ירוקה אך לא רעננה. שקשוקה ירוקה במלון רוטשילד
 

ירוקה אך לא רעננה. שקשוקה ירוקה במלון רוטשילד( יעל רייף)

 

 

חשבון ותכלס


 

47 שקלים עלתה הארוחה אחרי קיזוז של 50% ממחירה המקורי, וגם אותם שילמנו בכאב. הלוקיישן מנצח, התפריט נשמע מבטיח והמחיר היקר מכין את הנפש לחוויה של נסיכים. התוצאה לא רק גורמת לסועד לשנמך את מעמדו לליצן החצר, אלא גם ממירה כבר בתחילת הארוחה את החוויה מתחושה בילויית-חגיגית לעלבון צורב ששמור לאדם שהתגלה במלוא פרייאריותו.

 

ארוחות הבוקר מוגשות בין הימים א'-ה' בין השעות 07:00-1:00 ובימים ו'-ש' בין השעות 07:00-15:00

 

מלון רוטשילד - רוטשילד 96, תל אביב