BETA
הודו – פסיפס של צבעים
הודו – פסיפס של צבעים
,שאטר סטוק

הודו – פסיפס של צבעים

פסיפס מורכב להפליא של צבעים מלווה את הטיול בהודו, אחת המדינות המיוחדות והמורכבות באסיה ובעולם. ערימות תבלינים צבעוניות בשווקים, בדי סארי מקושטים, עיר שבתיה ורודים, מוזילאום עשוי שיש לבן, מקדש מצופה זהב – לאן שלא תפנו, לא תוכלו להישאר אדישים מול הצבעוניות המסחררת של הודו, שתופסת את העין וכובשת את הלב

 

 

הדבר הראשון המסנוור את הנוסעים להודו הוא הצבעוניות שלה. זו צבעוניות הפועלת כמעט על כל החושים, והיא שונה מכל מה שהכרנו - בדי הסארי העוטפים את נשות המדינה, בתים צבועים בשלל צבעים, ערמות התבלינים הנראות כמו גבעות קטנות של חולות צבעוניים, פרחים צבעוניים הצפים כמנחות על פני מי הנהר הקדושים, מקדש הזהב של הסיקים, או גלימות הבורדו של הנזירים הטיבטים. אולם החגיגה הצבעונית מכולן היא חג ההולי, הנחגג בכל שנה בחודש פברואר או מרס ונחשב ל"חג הצבעים".

 

במהלך החג המצוין ברחבי הודו נערכים קרבות רחוב הכוללים השלכת אבקות צבע. מקומיים ותיירים, גברים, נשים וטף - אף אחד לא נמלט מהמנהג, וכולם מתכסים בשלל צבעים. מנהג צבעוני נוסף הוא הקולאם - ציור גיאומטרי צבעוני העשוי קמח אורז, המצויר בכל בוקר על ידי נשים הודיות על פני האדמה בפתח ביתן. על פי האמונה הציור יזמן שגשוג למשפחתן. נוסף על כל אלה, הנה חמישה מקומות שמייצגים את כל צבעי הקשת - היפה להפליא - של הודו הגדולה.

 

 

ג'ייפור: העיר הוורודה

 

העיר ג'ייפור, בירת מדינת רג'סטן, נוסדה בתחילת המאה ה-18 על ידי המהראג'ה ג'אי סינג השני. בשנת 1875 נצבעו בתיה של העיר, שעד אז היו צבועים צהוב, בצבע ורוד עתיק, המסמל בתרבות ההינדית הכנסת אורחים. הדבר נעשה לכבוד הנסיך מווילס (לימים המלך אדוארד השביעי) שביקר באותה עת במדינה המדברית. מאז מחויבים תושבי העיר העתיקה של ג'ייפור לצבוע את חזיתות בתיהם בוורוד. העיר העתיקה של ג'ייפור מוקפת חומה והיא מחולקת לרבעים. רחובותיה בנויים במבנה של שתי וערב. כמו ערים נוספות ברג'סטן, מושכת אליה ג'ייפור תיירים רבים, הללו מתרשמים מהמבנים הייחודיים הבנויים בעיר.

 

האווה מאהאל (Hawa Mahal, "ארמון הרוחות") הוא למעשה חומה עבה, הצבועה אף היא בצבע ורוד, שנועדה לאפשר לנשות משפחת המלוכה שהתגררו בארמון הנשים הסמוך לההסתתר מאחוריה ולהביט אל הנעשה ברחוב בלי שפניהן יחשפו. הארמון המלכותי (City Palace) הוא מבנה מרשים נוסף המשמש עד היום כמגורי המהרג'ה. בתחומו נמצא מוזיאון שמוצגים בו אוספים של כלי נשק, מלבושים וכלי נגינה. בג'ייפור נמצא אולם הקולנוע ראג' מנדיר ((Raj Mandir Cinema שיש בו 1,237 מקומות ישיבה, והוא מספק חווית צפייה ייחודית בקולנוע הודי. הסרטים מוצגים כאן אחד אחרי השני, וכדאי להתנסות בחוויה הייחודית.

 

לא רחוק מעיר העתיקה של ג'ייפור, נמצאת מצודת אמבר (Amber Fort). המצודה-ארמון שוכנת בעיר אמר (אמבר) הנמצאת במרחק של כעשרה קילומטרים מג'ייפור. הארמון המרהיב בנוי על גבעה מעל אגם  מאוטה (Maota) וכולל ארבע חצרות. ככל הנראה תוכנן הארמון באופן כזה שהשליט יוכל לבקר בדיסקרטיות, בכל פעם אישה אחרת בהרמונו.

 

רוצה לצאת למסע מופלא בהודו?

 

 

אמבר פורט, ג'ייפור
 

אמבר פורט, ג'ייפור(שאטר סטוק)

 

 

אגרה: אהבת נצח בלבן

 

אגרה (Agra) שוכנת על נהר היאמונה במדינת אוטר פרדש. תור הזהב של העיר היה במאות ה-17-16 כששימשה כבירת השליטים המוגולים. האתר המוכר ביותר בעיר הוא הטאג' מהאל - המאוזוליאום של שאה ג'האן ושל אשתו, מומתאז מאהל. אשתו האהובה של הקיסר מתה לאחר לידת בתם. במשך 22 שנה בנה בעלה לכבודה את אחוזת הקבר המשתרעת על פני 700 דונם ומתוכננת על פי כללים סימטריים.

 

בבניית הקומפלקס העצום השתתפו אלפי פועלים, והוא בנוי מאבן חול אדומה, שיש לבן, שיש שחור ואבני בהט - כל חומר הובא לכאן ממקום אחר בהודו. השיש הלבן, הוא הבולט ביותר, והוא כמעט בוהק בתמונותיהם של רבבות זוגות התיירים המצטלמים למזכרת, במעין מחווה רומנטית, או ניסיון לאהבת נצח, אל מול ארמון השיש הלבן.

 

 

פטהפור סיקרי: עיר רפאים באדום

 

לא הרחק מאגרה נמצאת פטהפור סיקרי (Fatehpur Sikri). העיר נוסדה בשנת 1569 על ידי הקיסר המוגולי אכבר הגדול. שנים ספורות לאחר תחילת עבודות הבנייה עבר אכבר להתגורר בעיר. אולם הקיסר התגורר בה רק ארבע עשרה שנה. בשנת 1585 ננטשה העיר לאחר שהתעורר קושי באספקת מים לעיר והקיסר עבר להתגורר בלאהור (כיום בפקיסטן).

 

פטהפור סיקרי, המוכרת כאתר מורשת עולמי, בנויה אבן חול אדומה. העיר המוקפת ברובה חומה, בנויה בצורת מלבן. המבנים המעניינים בה הם המסגד הגדול, המקודש לסופים, וארמון פנג' מהאל ששימש כהרמון לנשותיו הרבות של אכבר הגדול.

 

 

סיקרי
 

סיקרי(שאטר סטוק)

 

 

דלהי: שכרון צבעים

 

דלהי, בירת הודו, היא גן עדן לחובבי שווקים. השווקים הנראים כאילו נראים נלקחו מסיפורי אלף לילה ולילה, מציעים חוויה תיירותית-תרבותית אותנטית. באזור צ'אנדני צ'ואק (Chandni Chalk) בדלהי העתיקה תוכלו להתרשם מבדי סארי בשלל צבעים. כאן גם נמצא שוק התבלינים, קארי באולי (Khari Baoli). נסו לדמיין את ריחן של ערמות התבלינים הנראות כגבעות-גבעות של צבע. שוק מעניין נוסף הוא קינארי בזאר המתמחה בצרכי חתונה.

 

בסמוך לשווקים נמצא המבצר האדום. המבצר, השוכן בסמוך לנהר, וכפי שמרמז עליו שמו - עשוי אבן חול אדומה, נוסד במאה ה-17 על ידי הקיסר המוגולי שאה ג'האן (בונה הטאג' מהאל). המבצר המשלב אדריכלות פרסית, הודית ואירופית, מוקף חומה ויש לו שני שערים - שער דלהי ושער לאהור. אתר מיוחד נוסף בדלהי הוא מקדש בנגלה סהיב (Gurdwara Bangla Sahib) המשמש כמרכז הדתי של הסיקים בדלהי. המקדש - קומפלקס ענקי עשוי שיש וזהב  - כולל בתוכו בריכת מים מקודשת. קוטאב מינאר הוא מינרט (צריח של מסגד) מתנשא לגובה של 72.5 מטר. קוטאב מינאר בנוי מחמש קומות, שלוש התחתונות עשויות אבן חול אדומה, והשתיים העליונות עשויות אבני חול ואבני שיש.

 

 

תבלינים בשוק
 

תבלינים בשוק(שאטר סטוק)

 

 

גואה: לבן-כחול-אדום

 

גואה (Goa), לשעבר מושבה פורטוגזית, ואחת המדינות המתויירות בהודו, מציעה למבקרים בה חוויה של ניתוק מכל ההמולה המאפיינת את הודו. חולות לבנים, דקלי קוקוס, ים בצבע תכלת, ומסעדות דגים- כולם ביחד הם מתכון מנצח לחופשה מפנקת, גם למשפחות. מקובל לחלק את חופי גואה ולתת בהם סימנים - חוף פאלולם (Palolem) המתוייר, ולעומתו חוף פאטנם (Patnem) המציע שקט יחסי, חוף ארמבול (Arambol), לשעבר מעוז היפי, וחוף אנג'ונה (Anjuna) שבצפון, שהוא מוקד למסיבות חוף. אחרי כל זה, כל מה שנותר הוא לשבת על החול ולהתבונן בשקיעות המדהימות שיש לגואה להציע.

 

 

שקיעה בגואה
 

שקיעה בגואה(שאטר סטוק)

 

 

טריוויה - הידעתם?

 

ההינדים מחשיבים את הפרה לקדושה והם נמנעים מלאכול את בשרה, המסורתיים שבהם מקפידים שלא לנעול נעליים מעור פרה. יש סיבות רבות לקדושה המיוחסת לפרות, בין השאר הפרה נחשבת לאם האלים ועל פי האמונה, בגלגול הבא היא תחזור בדמות אדם. אנתרופולוגים סבורים שיש לכך גם סיבה פרקטית: הפרה מביאה תועלת רבה (חלב ומוצריו, גללים לדישון, הפר משמש בהמת עבודה ועוד) ולעומת זאת גידולה זול יחסית. כך או כך, במהלך הטיול בהודו ודאי תראו פרות המשוטטות בנחת ברחובות, מבלי שאיש יגרש אותן או יצפור להן כדי שיפנו את הכביש.

 

רוצה לחוות את הצבעוניות המרהיבה של הודו?

 

***הכתבה באדיבות מגזין התעופה של ישראייר

 

 

 

טאג' מאהל
 

טאג' מאהל(שאטר סטוק)