BETA

הממתיק שישנה את העולם הומצא בישראל

כדור של גלידה איטלקית שינה את חייו של איש ההייטק יובל מיימון, והפך אותו למנכ"ל רשת הגלידריות "אלדו". אחרי שגילה את מחלתו, ובתום 700 נסיונות, מצא את השיטה להמתיק ללא סוכר

את הסיפור של יובל מיימון אפשר לשים באחד ממדורי הכלכלה תחת הכותרת "הצלחה של עוד סטארט אפ ישראלי", אבל לא פחות מכסף זה סיפור על יצרים, אכזבה ונקמה. סיפור שכמו כל דרמה טובה, התחיל בכלל בהתאהבות.


הפעם הראשונה שהסוכר שינה את חייו של יובל היתה לפני 13 שנה, כשכדור של גלידה איטלקית התגלגל לחובב הגלידות הזה לפה. מי שהיה אז מהנדס תוכנה שכיר בחברת אמדוקס, החליט לרכוש שליש מסניף אחד של רשת הגלידריות אלדו, ומהר מאד התברר לבעלי הרשת שלא רק הלב של השותף החדש נמצא במקום הנכון אלא גם הראש העסקי שלו.

 

מיימון פיתח שיטה חסכונית להכנת הגלידות שיוצרו עד אז במקררי ענק שתפסו שטחים נרחבים בכל סניף. בתוך שש שנים גדלה הרשת מארבעה סניפים ל-40, ועם הזמן הפך מיימון לשף ראשי, שותף בכיר ומנכ"ל. בנוסף נפתחו בעזרתו כעשרים סניפים תחת מותגים אחרים, ועוד שישה סניפים בארצות הברית.

 

הפעם השניה שהסוכר שינה את חייו של יובל, היתה בבוקר יום חמישי אחד בחודש דצמבר 2008, כאשר נפל ונפגע בברכו. אבל לא רק הברך המרוסקת היא זו שריסקה אותו, כבר בבדיקות ההכנה לניתוח הראשון הודיעה לו האחות שעל פי הממצאים, הוא חולה בסוכרת.

 

האהבה למתוק הפכה פתאום לאהבה אסורה, וזה - תשאלו את רומיאו ויוליה - רק עשה אותה חזקה יותר. אמנם בתוך שבועות ספורים הוא החליט למכור את חלקו ברשת הגלידריות, אבל על המתוק לא התכוון לוותר.

 

 

()

 

הדור הראשון של הממתיקים המלאכותיים כמו סוויט אנד לואו וספלנדה בארצות הברית, או סוכרזית וסוכר דיאט אצלנו, מבוסס על ממתיק מסונתז שאותו עוטף סוכר אמיתי. למעשה ממתיקים מלאכותיים מורכבים מ-90-95% אחוזים של סוכר לבן בצורות שונות.

 

לפני כעשור נכנס דור חדש של ממתיקים טבעיים המבוססים של הצמח סטיביה ששימש לאורך ההיסטוריה כממתיק בתרבויות שונות בדרום אמריקה וביפן, גם הוא בתהליך המסחור נעטף בסוכר, ובנוסף הותיר טעם לוואי חזק. ואת הבעיה הזאת היה ליובל מספיק זמן כדי לפתור. בכל תקופת השיקום מהתאונה הקדיש את עצמו, חולה הסוכרת הזה, לחיפוש אחר הנוסחה של הממתיק המושלם. הנסיונות נעשו על בסיס הסטיביה, רק שיובל השתמש בשרף של עץ השיטה כנשא של הצמח. מכאן היה צריך למצוא את סוג התערובת הנכון והיחסים הנכונים בין הסטיביה לשרף. אחרי שלוש שנים, שתי מעבדות ביתיות שהקים וכ-700 נסיונות, הוא מצא.

 

בשלב הזה הניסויים יצאו מהבית. יובל רשם את הנוסחה כפטנט, שכר את שירותן של מעבדות מקצועיות, גייס טכנולוגים של מזון, ומומחי רגולציה שבחנו את ההתאמה של המוצר לקריטריונים של מנהל המזון האמריקני.

 

למותג ניתן השם איבולב, אבל הפוטנציאל העסקי שלו לא התמצא רק כממתיק ליד הקפה, אלא כחברה שתייצר מוצרי מזון ללא סוכר, החל מגלידות איטלקיות דרך חמאת בוטנים ועד ממרח שוקולד אגוזים ממש כמו נוטלה. במפעל שוקולד קטן בחדרה, ממשיך בימים אלה יובל לפתח עוד ועוד טעמים של שוקולד, אבל על בסיס הממתיק שהמציא מייצרים כבר היום דוגמאות של עוגות בחושות, פנקייק, קרפים, וגם רטבים כמו מיונז, קטשופ או אפילו לחמניות מתוקות - הכל ללא סוכר.

 

ומי אמור לקנות את כל זה? רק בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שישראל ממוקמת שלישית אחרי טורקיה ומקסיקו בתמותה מסוכרת, וברחבי העולם ההמצאה של יובל עשויה תיאורטית לשנות את חייהם של כחצי מיליארד סוכרתיים ופרה סוכרתיים. מי שפעם האביס את הלקוחות שלו בסוכר, ינסה עכשיו לעזור להם עם ההשלכות.