עומד דום

הראפר המתוסבך דניאל דומיל, המכונה גם MF Doom, מוציא אלבום סולו אחרי ארבע שנים של שתיקה מאחורי מסכת הברזל ומנסה להעניק הצצה מחודשת לרגעים שגרמו להיווצרות הדמות שלו, שעדיין מתאבלת על האח המת וממשיכה להיות מסוכסכת עם עצמה

דניאל דומיל לא רוצה שתדעו מיהו דניאל דומיל. דניאל דומיל היה פעם ראפר, חבר בהרכב צעיר ומבטיח, עד שאחיו, שהיה חבר בהרכב גם הוא, נדרס למוות בעת חציית כביש סואן. דומיל, בטראומה עמוקה מהפרשה, ניהל חיים סהרוריים של חצי-הומלס במשך כשלוש שנים, ונעלם. במקומו הופיע MF Doom – ראפר מושחז לשון עם ביטים טכנוקרטיים מופרעים שמסתתר מאחורי מסכת ברזל.

MF Doom, השואל את שמו ואת הבסיס לדמותו מד"ר דום – אויבם המר של הפנטסטיק פור ומספר גיבורי קומיקס אחרים בחוברות הקלאסיות של מארוול. כמו דומיל, גם דום צולק (מילולית) ולכן מסתתר מאחורי מסכת ברזל. אבל בעוד שד"ר דום מעדיף להטיל אימה על מדינה קטנה בבלקן בה הוא מכהן כעריץ בלתי מעורער, MF Doom (לשאלתכם, MF זה ראשי תיבות של Metal Face, על אף שהוא הוציא גם סדרה של מיקסטייפים תחת השם Metal Fingers) מעדיף לשאוג לתוך המיקרופון. ועכשיו, בדיוק אחרי עשור על הבמה הוא מוציא את האלבום הראשון שלו תחת השם המקוצר DOOM.

למרות שינוי השם, Born Like This לא לוקח את דומיל לדרך חדשה. אם כבר, הוא מחזיר אותו, במובן מסוים, עשור אחורה, אבל חמוש בתובנות שאסף לאורך השנים. אחרי עשר שנים שבהם הוא הלך והתמקד ביצירה של היפ הופ שפלירטט תמיד עם המיינסטרים, אבל דרך עדשה מסלפת ואקסצנטרית, עד שבשנים האחרונות פנה לאוונגרד (בעיקר באלבומים ששיחרר תחת השם Madvillain) – אפשר לומר כי Born Like This מצדיק את שמו: כמעט כמו חוברת קומיקס המגלה פתאום את סודות "היווצרותו" של גיבור העל (או נבל העל), יש בו לא לידה מחודשת אלא הצצה מחודשת לרגע הלידה. זהו ללא ספק האלבום הקומוניקטיבי ביותר שדומיל שיחרר מאז "Operation Doomsday", אלבומו הראשון (והבינוני), ובכך הוא מייצר כרטיס היכרות מצוין עם הדיסקוגרפיה המסועפת שלו.

יש כאן כמה רגעים מעולים – בעיקר "Supervillainz", שמארח בין השאר את סלאג, הסולן המבריק של אטמוספיר (אחד מהרכבי ההיפ הופ הטובים ביותר שקמו בעשור האחרון) ואת פרינס פול (המפיק האגדי של דה לה סול), אבל גם "Yessir!" (שמתארח בו רייקון מהוו טאנג קלאן) ו-"Angelz" (עוד אירוח מהוו טאנג, הפעם של גוסטפייס קילה). אבל נדמה שלראשונה, אחרי עשור של המצאה מחדש של הדמות שלו, דומיל מתחיל טיפה להתעייף, ואולי בגלל זה דווקא האירוחים הרבים הם שמוסיפים קצת חיים דרושים לאלבום הזה.

הזריקה הזו וההסתמכות על האירוחים היא שהופכת את האלבום להישג: הוא כיפי להאזנה, אבל לא מוותר על התחכום והטירוף של דומיל. זה לא האלבום הכי טוב שלו – אבל הוא מושלם להאזנה אם אתם עדיין לא מכירים את האחרים. העיקר הוא לוודא שאחרי שמתמכרים למשפטים הסבוכים שאיכשהו מצליחים להתחרז כבדרך קסם, וליפול מהלשון של דומיל כמו הדבר הכי טבעי בעולם, שמכירים גם את הקלאסיקות האמיתיות שלו – Madvillain (בהפקת מאדליב), Take Me To Your Leader (שיצא תחת השם King Geedorah) וכמובן Vaudeville Villain (שיצא תחת השם Victor Vaughn).

DOOM - Born Like This \ Lex