BETA

02.11.2018

13:48

"רפסודיה בוהמית": שטחי, בעייתי אבל בעיקר מהנה

הסרט הביוגרפי החדש על קווין ופרדי מרקורי הוא סרט מכובס ופחדני אך הופעה נהדרת של מאלק וקטעים מוזיקליים אדירים הופכים אותו לראוי לצפייה • זוהר צלח, ביקורת סרט

 

מאז ומתמיד ז'אנר הביוגרפיות המוזיקליות היה בעייתי. יש לא מעט סרטים בז'אנר שעושים את העבודה אבל כמעט כולם עסוקים בלהאדיר את המושא של הסרט, ולטשטש את העובדות הבעייתיות. "היישר מקומפטון" למשל היה סרט מוצלח מבחינה קולנועית, אבל בשל העובדה שאייס קיוב וד"ר דרה הפיקו אותו, הסרט "שכח" להזכיר את הצדדים הגזעניים, האלימים, ההומופובים והמיזוגיניים של הרכב הראפ החשוב בהיסטוריה.

 

אתמול (ה') עלה לאקרנים הסרט "רפסודיה בוהמית", העוקב אחרי להקת "קווין" וחייו האישיים של פרדי מרקורי. שניים ממפיקי הסרט הם בריאן מיי ורוג'ר טיילור, חברי הלהקה, שדאגו שנקבל דימוי נקי מאוד שלהם ושל מרקורי,מה שמונע מהסרט להיות נאמן למציאות ולהפוך ליצירה משמעותית, אבל ממש לא מונע ממנו להיות מהנה.

 

"רפסודיה בוהמית"
 

"רפסודיה בוהמית" (צילום: יח"צ )

 

 

הסרט, שביים בריאן סינגר ("החשוד המיידי",  סרטי "אקס-מן"), עוקב אחרי העליות והמורדות של להקת קווין, מהמפגש של פרדי (רמי מאלק, "מיסטר רובוט") עם חברי הלהקה ועד ההופעה ההיסטורית ב"לייב אייד", שנחשבת עד היום לאחת מהופעות הרוק הגדולות והחשובות בהיסטוריה.

 

כאמור, הסרט משתדל להיות נקי מאוד וככזה הוא מוותר על שש השנים האחרונות בחייו של מרקורי שגסס מאיידס אבל זה ממש לא האספקט היחיד שחסר כאן.

 

מסגנון החיים הנהנתני של מרקורי שכלל הרבה סקס, סמים ורוקנרול. את האהבה של מרקורי לגברים (רבים) אנחנו רואים כאן בנשיקה גברית בודדת ואת הסמים רואים רק בשוט אחד וגם אז זה ברקע. הסצנה היחידה שמזכירה במשהו את אורך החיים של מרקורי היא במסיבה שבה הוא עוטה כתר וגלימה, אבל גם היא מעודנת מדי ביחס למסיבות הסקס המופרסמות שמרקורי נהג לקיים.

 

"רפסודיה בוהמית"
 

"רפסודיה בוהמית" (צילום: יח"צ)

 

 

סיבה עיקרית לייצוג הרך הזה של פרדי היא הרצון של ההפקה ליצור סרט משפחתי (הסרט זכה לדירוג PG13) ובכך לפנות לקהל רחב ככל הניתן אבל האמת שלא ממש ברור למי הסרט מנסה לפנות. מעריצי קווין ימצאו את הסרט הזה כחביב ותו לא ומעריציו של פרדי ככל הנראה יזעמו על הייצוג הסופר שמרני של הכוכב הפרובוקטיבי.

 

הבעיות האלה מונעות מ"רפסודיה בוהמית" להפוך לסרט גדול באמת ועדיין - אפשר למצוא בו לא מעט דברים מהנים שמצדיקים את הצפייה בו.

 

ההופעה הנהדרת של רמי מאלק היא ללא ספק אחת מהן. השחקן עושה כאן עבודה מעולה בתור מרקורי ומצליח לנוע בין המוחצנות של הסולן האגדי לבדידות והריקנות של בחור שהצליח להשיג הכל חוץ מאת האושר הפרטי שלו.


 

לעוד ביקורות סרטים:

 

"רפסודיה בוהמית"
 

"רפסודיה בוהמית" (צילום: יח"צ )

 

 

מאלק מצליח להעביר לנו את הקונפליקטים הרבים של מרקורי עם עצמו ומצליח לעשות זאת למרות התסריט הבעייתי. הרגעים הטובים ביותר שלו מגיעים במערכת היחסים עם מרי אוסטין (לוסי בוינטון, "מועדון שנות ה-80"), ארוסתו של פרדי, שנדמה שהייתה האדם החשוב בחייו גם לאחר ההחצנה של המיניות שלו.

 

גם הליהוק של חברי הלהקה מוצלח למדי אבל הניסיון המניפולטיבי של התסריטאים (והמפיקים) לנסות ולצייר אותם באור חיובי מדי כאנשי משפחה למופת מופרך ומעליב.

 

במאי הסרט, בריאן סינגר (שפוטר שבועיים לפני סיום הצילומים), נאלץ להתמודד עם לא מעט טלטלות במהלך הצילומים וככל הנראה גם עם לא מעט הוראות מלמעלה, עושה עבודה טובה בסה"כ ומצליח ליצור כאן כמה סצנות נהדרות.  הסצנה שבה מנסה הלהקה למכור את "רפסודיה בוהמית" למפיק (מייק מאיירס המגלם דמות פקטיבית) וסצנה קטנה ומרגשת בבית החולים הן ללא ספק מהטובות שבהן.

 

את כל זה מלוות סצנות הופעה שביים סינגר היטב. העובדה שהן תופסות חלק לא קטן מהזמן של הסרט, יחד עם הדיוק בהופעה של מאלק, הופכות את חווית הצפייה בסרט לחיובית למרות הבעיות הרבות.

 

הבחירה של סינגר לשחזר את ההופעה ההיסטורית ב"לייב אייד" במלואה מתגלה כמוצלחת וסוחפת. מדובר בנקודת השיא של הסרט שמגיעה אחרי המשבר של הלהקה וככזו היא עובדת מושלם. במשך 20 דקות אנחנו מוצאים את עצמנו שרים, זזים  ומתרגשים עם פרדי ושאר חברי הלהקה. הבחירה לסיים את הסרט דווקא ברגע ולא להמשיך למאבק של פרדי במחלה  היא בחירה פחדנית, אבל בהתחשב בנסיבות ובכיוון שהסרט הולך אליו, מדובר בבחירה הנכונה.

 

"רפסודיה בוהמית"
 

"רפסודיה בוהמית" (צילום: יח"צ )

 

 

בשורה התחתונה קשה לא לצאת מ"רפסודיה בוהמית" עם תחושה של פספוס שכן המון מרכיבים חשובים בחייו של מרקורי פשוט לא היו קיימים בסרט. מדובר בדרמה בעייתית, אבל קטעי המוזיקה המשולבים בסרט יחד עם תצוגת המשחק של מאלק מצדיקים צפייה בו.

 

ציון: 3 כוכבים