BETA

08.08.2018

01:42

בריאן וילסון בישראל: מגיע לו ולנו יותר מזה

אחד המוזיקאים הגדולים במאה ה-20 חזר לישראל להופעה שניה בישראל. הבחירה בהיכל התרבות יחד עם הופעה פושרת של וילסון יצרו את אחד הערבים המוזיקליים המאכזבים של השנה

 

בקיץ 2016 נבצר ממני להגיע להופעה של בריאן וילסון באמפי פארק רעננה, וזה באמת ביאס אותי שכן הייתי בטוח שלא ייצא לי לראות את אחד המוחות המוזיקליים המבריקים של המאה ה-20. לכן, כשהגיעה ההודעה שהוא יחזור לכאן השנה, רק אלוהים יודע כמה שמחתי; במיוחד כשההופעה תוכננה להתקיים בהיכל מנורה.

 

כשהודיעו שההופעה עוברת להיכל התרבות עקב מכירה דלה (מה שקורה ביותר מדי הופעות השנה לצערי), לציפיות הגבוהות הצטרפו גם חששות, ועדיין הייתי בטוח שהמוזיקאי האגדי יתגבר על המכשולים- אבל אוי כמה שטעיתי.

 

יצא לי להיות במספר הופעות בהיכל התרבות, ומלבד ההופעה של כריס קורנל ז"ל, שהיה פרפורמר באמת חד פעמי, לא ממש הצלחתי ליהנות. עם זאת, אני לא זוכר הופעה שהמקום כל-כך השפיע עליה כמו על ההופעה של וילסון.

 

שלא תטעו, היכל התרבות הוא מקום מצוין עם סאונד אדיר, אבל אולם הקונצרטים הזה מיועד לקונצרטים ולא להופעות- ובטח לא להופעה כמו זאת שנערכה שם אמש (ג'). הסיבה לכך פשוטה- המוזיקה של הביץ' בויז פשוט לא נועדה להופעה בישיבה. כך למשל כש-"I Get Around" הנהדר התנגן, האינסטינקט האוטומטי הוא פשוט לרקוד- אבל היכל התרבות לא מאפשר את זה.

 

 בריאן וילסון בישראל
 

בריאן וילסון בישראל( צילום: זוהר צלח)

 

 

האבטחה של המקום לא נתנה לקום, והקהל בחלקו הגדול לא ממש רצה לקום. לכן, במקום לתת לאנרגיה הנהדרת שהייתה שם בהתחלה להתפרץ, הקהל פשוט שמר אותה; במקרה הטוב מחא כפיים ובמקרה הפחות טוב היה עסוק בטלפון שלו.

 

כשמוסיפים לזה את בעיית החניה המזעזעת במקום (אני נשארתי בחוץ עד 21:00 וראיתי עשרות רכבים מחפשים חניה אחרי שסגרו את הכניסה לחניון של ההיכל, מה שמנע מאנשים שרצו להגיע למופע לעשות כן - שכן מדובר בחניון היחיד באזור שבו הסיכוי למצוא חניה ברחוב נמוך יותר מהדציבלים של הקהל בהופעה הזאת)

קשה להבין את ההחלטה לקיים את המופע דווקא שם.

 

הייתי שמח להפיל את כל האשמה על היכל התרבות, אבל לצערי הבעיה הייתה חמורה מכך. אני לא יודע אם זה ניתוח הגב שעבר ב-2018, העובדה שהזדקן בעוד שנתיים או סתם ביקורות מוגזמות על ההופעה הקודמת- אבל האמת היא שהפעם וילסון לא ממש הופיע. את רוב השירים הוא בקושי שר בעצמו ונעזר בזמרים אחרים, ואלה שהוא כבר שר נשמעו רע. הדוגמא הבולטת לכך היא "God Only Knows" המדהים שהיה באמת מרגש לשמוע אותו, אבל קשה היה להתעלם מהביצוע הפושר שלו.

 

הרגעים הבודדים הטובים בהופעה הגיעו בהדרן, אז הצטרף דני סנדרסון לוילסון ויחד הם ביצעו את "Surfin' USA" (שנוגן פעמיים בערב) ואת "Fun, Fun, Fun"- אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי באחד הערבים המוזיקליים המאכזבים ביותר שאני זוכר.

 

 בריאן וילסון בישראל 2016 - אומרים שהיה מוצלח יותר
 

בריאן וילסון בישראל 2016 - אומרים שהיה מוצלח יותר( צילום: לירון שניידר)

 

 

אז נכון, אף אחד לא מצפה מוילסון לספק הופעות כמו שסיפק לפני 50 שנה, אבל כן יש ציפייה לקבל ממנו איזשהו משהו שיזכיר לנו עד כמה הוא ענק- וזה לא ממש הגיע הערב. במקום זאת קיבלנו רק את ההילה של וילסון האגדי. זה לא מעט, אבל זה ממש לא מספיק כדי להחזיק הופעה שלמה. לנו כקהל מגיע יותר מזה, ולא כל שכן למורשת של וילסון מגיע יותר מזה.