BETA

21.06.2018

15:30

"באהבה, סיימון": האם ההייפ סביב הסרט שמשגע את העולם מוצדק?

"באהבה, סיימון", סרט הנוער הראשון שעוסק ביציאה מהארון, זכה לתשבחות כמו "היסטורי" ו"נוגע ללב". שלחנו את זוהר צלח כדי לבדוק: האם באמת מדובר בסרט היסטורי? ביקורת

קשה למצוא מילה שמתאימה לתיאור הסרט "באהבה, סיימון" יותר מאשר היסטורי. אחרי הכל, מדובר בסרט הנוער ההוליוודי הראשון שעוסק ביציאה מהארון (כן, אנחנו ב-2018 וכן, זה באמת סרט בני הנוער המיינסטרימי הראשון שעוסק בנושא).

 

הסרט עוקב אחרי סיימון (ניק רובינסון "עולם היורה", "הגל החמישי"), נער בן 17 אמריקאי טיפוסי, שמספר לנו הצופים שהוא "בדיוק כמונו"- אמרה שקצת קשה להתחבר אליה, שכן מדובר בנער לבן שחי בבית מרווח עם הורים תומכים וכמובן חברים מגוונים אתנית (בכל זאת, הוליווד).

 

במילים אחרות, סיימון הוא בדיוק "כמונו" אם אנחנו נער קלישאתי בסרט נוער אמריקאי. ההבדל הגדול בין סיימון לנערים אחרים הוא שלסיימון יש סוד גדול שהוא מסתיר – הוא לא סיפר לאף אחד שהוא הומוסקסואל.

 

בעקבות פוסט אנונימי ברשת חברתית של התיכון בו הוא לומד, סיימון מפתח קשר אינטרנטי עם "בלו", נער מסתורי מהתיכון של סיימון, שגם הוא בארון. כשאחד מהילדים בתיכון מגלה את הסוד של סיימון, הוא סוחט אותו לסדר לו את אחת הידידות של סיימון, אבי (אלכסנדרה שיפ, "אקס-מן: אפוקליפסה"), אחרת יוציא אותו מהארון.

 

  "באהבה, סימון"
 

"באהבה, סימון" (צילום יח"צ)

 

 

הסרט הוא מעין שילוב של קומדיה רומנטית עם סרט נוער טיפוסי וככזה הוא מפוצץ בקלישאות – סגן המנהל שמנסה להיות "חברמן", נשף, אהבות, שקרים וכל הדברים המוכרים לנו- שום דבר מאלה לא עשוי בצורה מעניינת. במילים אחרות – חוץ מסיימון, היציאה מהארון וסיפור האהבה שלו (שיש לציין שמלווה בפסקול מעולה) שום דבר בסרט לא באמת חשוב או מעניין- לא הדמויות המקיפות אותו ולא קווי העלילה האחרים (שכמעט ולא קיימים).

 

ברמה הרעיונית, "באהבה, סיימון" הוא סרט חשוב עם מסר חשוב – מדובר בסרט הוליוודי ראשון גדול שפונה לבני נוער ומדבר על יציאה מהארון, נושא שצריך להיות מטופל במיינסטרים הקולנועי. הסרט מנסה לעורר מודעות ליציאה מהארון בקרב בני נוער, בדיוק כמו ש"13 סיבות למה" ניסתה לעשות להתאבדות בקרב בני נוער. הבעיה היא שבדיוק כמו ב"13 סיבות למה", התוצאה הסופית בעייתית.

 

הקונפליקט של סיימון בנוגע ליציאה מהארון הוא מעניין. הוא יודע שהמשפחה שלו והחברים שלו יקבלו אותו, אבל הוא בעיקר מפחד מזה שהיחס אליו ישתנה, ובכלל- הוא לא מבין למה ברירת המחדל היא להיות סטרייט וצריך לצאת מהארון. אלו רעיונות מתקדמים שהיו יכולים לתת לסרט את העומק שכל-כך חסר לו, אבל מלבד סצנה פנטסטית אחת בה אנחנו נמצאים בעולם מקביל בו סטרייטים צריכים לצאת מהארון, הם מטופלים בצורה שטחית מדי.

 

  "באהבה, סימון"
 

"באהבה, סימון" (צילום: יח"צ)

 

 

הסיבה לכך היא שכל הדמויות, או יותר נכון כל העולם שמקיף את סיימון, מושלמות. כשהוא מגלה לחברה קרובה שהוא נמשך לגברים היא מקבלת את זה בהבנה ואנחנו קונים את זה, בעיקר בגלל המשחק המצוין של השניים בסצנה- אנחנו מתרגשים עם סיימון כשהפעם הראשונה בה הוא מגלה את הסוד הגדול שלו לידידה שלו הוא מקבל חיבוק ואהבה.

 

כשמישהו מוציא את סיימון מהארון והעולם של סיימון מתהפך, אנחנו מבינים שהוא יצטרך להתמודד עם קשיים- אבל נחשו מה? אלה כמעט ולא קיימים, ואלה שכן מגיעים בכלל לא קשורים לכך שהוא הומו.

 

החברים שלו כועסים עליו כי הוא שיקר להם בשביל לשמור על הסוד שלו, אבא שלו כועס כי הוא לא ראה את זה ורובו המוחלט של התיכון בו הוא לומד עומדים לצידו. הייצוג היחיד להומופוביה מגיע בסצנה קטנה ולא משמעותית כל-כך בתיכון שמטופלת ע"י אותו תיכון בצורה מושלמת- מושלמת מדי.

 

בקיצור, העולם שמציג לנו הסרט הוא עולם אוטופי, בו נטייה מינית היא לא אישיו. אין הומופוביה באמריקה ויציאה מהארון בתיכון תוביל לחיבוק קולקטיבי, הן של החברה והן של הממסד. המציאות, לצערנו, רחוקה מזה שנות אור וזו בדיוק הבעיה של "באהבה, סיימון".

 

 "באהבה, סיימון"
 

"באהבה, סיימון" (צילום: יח"צ )

 

 

שלא תטעו לרגע, בדומה ל"13 סיבות למה" גם כאן עצם העיסוק בנושא הוא דבר חשוב מאוד ומבורך שלבטח יעזור ללא מעט בני נוער שירגישו יותר טוב עם עצמם אחרי הסרט. השאלה היא מה יקרה כשהם יגלו כשהמציאות שלהם לא תהיה ורודה כמו של סיימון – לא בטוח שההורים שלהם יתמכו בצורה עיוורת כל-כך, לא בטוח שכל החברים שלהם יחבקו אותם והם כנראה יצטרכו להתמודד עם הומופוביה בתיכון. האם לאנשים כאלה הסרט דווקא יגרום נזק?

 

לזכותו של הסרט יאמר שסיפור האהבה המתפתח בין סיימון לבלו עשוי בצורה נהדרת. הוא כתוב נהדר, הוא מרגש והוא באמת מצליח לגרום לנו לרצות שהשניים יהיו ביחד בסוף.

 

כיאה לקומדיה רומנטית טיפוסית אנחנו מקבלים את הנשיקה שכל-כך רצינו. היה מרגש לראות נשיקה להטב"ית משמעותית ראשונה בסרט נוער, ועוד יותר היה מרגש לשמוע את מחיאות הכפיים של הקהל באולם- חלקו הגדול צעיר- שקיבל את זה בחיבוק. בפן הזה הסרט הצליח להעביר את מה שהוא רצה.

 

  "באהבה, סימון"
 

"באהבה, סימון" (צילום: יח"צ)

 

 

בשורה התחתונה, "באהבה סיימון" הוא סרט חביב למדי עם מסר חשוב. עם זאת, קשה שלא לצאת עם תחושות מעורבות ממנו, שכן טיפול קצת יותר נכון בנושאים החשובים שהוא מתעסק בהם היו יכולים להפוך אותו לסרט חשוב ברמה היסטורית. במקום זאת קיבלנו סרט אוטופי שמתרחש בעולם מושלם, שייזכר בעיקר בגלל העובדה שהוא "סרט בני הנוער ההוליוודי הלהטב"י הראשון" ולא בגלל איכותו.

 

ציון: 3 כוכבים

 

  "באהבה, סימון"
 

"באהבה, סימון" (צילום: יח"צ)