BETA

15.06.2018

22:10

סאנגם סטייל: מה הקלאסיקה הגדולה של בוליווד עושה בדימונה?

אילן, סגן מנהל המתנ"ס בעיר הדרומית ובן להורים מבוקרשט, עזב הכל כדי לחלום בהודית. עכשיו, אחרי סיפור רקע שלא היה מבייש אף סרט בוליוודי, המסך עולה על ההצגה שלו

סאנגם הוא סרט שיצא ב-1964 ונחשב לקלאסיקה של בוליווד, תעשיית הקולנוע ההודי – שלוש שעות וחצי של סיפור אהבה שיש בו הכול: שירים, ריקודים, וכמובן הרבה בכי בסוף. והכוכב של הסרט, אם במקרה חסר לכם הידע הבסיסי הזה, הוא ראג' קאפור.


עכשיו בהצגה - מאור זוכה להיכנס לנעליים של גיבור ילדותו ולהיות הדמות הראשית בסאנגם, ממש כמו ראג' קאפור. 

 

האיש שמאחורי ההצגה הוא אילן. שהיה סגן מנהל המתנ"ס בדימונה – ועזב הכול בשביל לחלום בהודית. הצ'אי עוד יגיע – בינתיים ממשיכים בחזרות. זה מה שהם עושים כבר שנה וחצי שלוש פעמיים בשבוע, ולא מדובר בשחקנים מקצוענים.
לא סתם הם עובדים קשה – לזכור טקסטים זה תמיד עניין לא פשוט, והטקסטים כאן הם בהינדית.

 

השחקן ההודי ראג' קאפור
 

השחקן ההודי ראג' קאפור (ויקיפדיה, public domain )

 


יש כאן תחושת דז'ה וו. אילן כבר היה בסרט הזה: לפני 11 שנה, כשעבד במתנ"ס הוא כבר הפיק וביים בדימונה את סנגאם.
אלא שאז כמו בכל סרט הודי טוב, אחרי השמחה והשירים – מגיע הבכי. שני השחקנים הראשיים איימו לעזוב אם לא יקבלו העלאה בשכר. היה פיצוץ. ההצגה בוטלה. אחד מהשניים הוא שי, שגם היום, בגרסה החדשה, משחק בתפקיד ראשי.
אילן נולד בדימונה, ההורים עלו לשם מפרבר של בומביי שנקרא בוקרשט. במילים פשוטות, מחייה התיאטרון ההודי הוא בכלל רומני.


היום הגדול הגיע. הפרמיירה – הצגה ראשונה של תיאטרון הודי. בפנים – צריך עוד למתוח את המסך שעליו מוקרן התרגום – בחוץ, מתחילים להגיע צופים, שעשו את כל הדרך לדימונה. כשהאורות באולם כבו, הודו הופיעה בדימונה. בקהל היו אנשים שנזכרו ברגעים ההם איך ישבו בקולנוע של פעם, לצד צעירים שלו לרגע הרגישו שהם ממשיכים את הטרק במזרח. על הבמה שרו, רקדו ושמחו, ולאט לאט, העלילה הסתבכה. לא נעשה לכם ספוילר, אבל בסוף בוכים. ואילן – דימונה בשבילו זו רק תחנה ראשונה; הוא כבר חושב על הופעות מול מי שגדלו על סאנגם בלונדון ובהודו.