BETA

10.05.2018

17:53

 ואז הגיעה טלי
ואז הגיעה טלי,
יח"צ

"ואז הגיעה טלי": לא היה קל אבל יצאנו מחוזקים

שרליז ת'רון עושה זאת שוב בתפקיד מטלטל שכל הורה יוכל להזדהות אתו, בעיקר עם תחושת ה"מה לעזאזל קרה לחיים שלי?". אסי גל, ביקורת

 

שרליז ת'רון נמצאת ברשימת הנשים שאני מקבל אישור מעבר בשבילן; למי שלא מכיר, אישור מעבר זה הסכם בין בני זוג שאומר שאם אחד מבני הזוג במקרה יפגוש אחד מהנשים ברשימה שלו, מותר לו לבלות איתן לילה. קל לחשוב שבחרתי את שרליז בגלל היופי שלה, אבל לא, אני איש של יופי ואופי ושרליז תמיד הרשימה אותי, עוד לפני מונסטר אפילו. כבר באיון פלאקס היה בה משהו שלא יכולתי לשחרר ועכשיו, אחרי שראיתי את ואז הגיעה טלי, אני שמח בבחירה שלי אפילו יותר.


ב"ואז הגיעה טלי " (לא לבלבל עם "ואז הגיעה פולי" שלא דומה בכלל, ולמה מתרגמי שמות כל כך תקועים על שמות שנשמעים דומים לסרטים אחרים?) משחקת ת'רון את מארלו, אמא לשני ילדים, אשר סוחבת ילד שלישי. היא מנסה לג'נגל בין הורות לעוד הורות, כשהבת הבכורה שלה, בת 8, מתחילה את גיל ההתבגרות, והילד השני, ג'ונה, הוא מה שמומחים אוהבים לקרוא - מוזר. בעלה של מרלו (רון סילבר החמוד מאוד), עובד עד שעות מאחורות ועוזר במידה סבירה, אך רוב עול הבית נופל עליה. כשנולד למרלו הילד השלישי היא מאבדת את זה; חוסר שינה ורוטינות מתישות דוחפים אותה לקצה. היא מחליטה לנצל מתנה שהציע לה אחיה המצליח יותר - אומנת לילה. אישה צעירה בשם טלי (מקנזי דיוויס) שתטפל בתינוקת הקטנה בלילה, אבל בדרך גם תטפל במארלו.

 

 ואז הגיעה טלי
 

ואז הגיעה טלי( יח"צ)


את הסרט כתבה דיאבלו קודי וביים ג'ייסון רייטמן, הצמד הזה כבר עבד באותה צורה על ג'ונו שהיה יריית הפתיחה להמון סרטי אינדי כמוהו, ואת YOUNG ADULT שזכה להרבה פחות הצלחה, אבל נתן פתח לעבודה עם ת'רון שמשחקת גם שם. הכתיבה של קודי יחד עם הבימוי של רייטמן תמיד יוצרים סרטים שקל להתחבר אליהם רגשית וטלי אינו שונה מזה בכלל, כל מי שילד באמתחתו יתחבר מיד לסבל ולעייפות שעוברת מרלו, ולתחושה הכללית של "מה לעזאזל קרה לחיים שלי".

 

התחושה הזו היא שמלווה את הסרט לכל אורכו - מרלו מצליחה להירגע בזכות מטפלת הלילה אך כל הזמן מקנאה בה על היותה צעירה ויפהפייה. הסיבה, אגב, שמרלו מקנאה ביופי הצעיר של טלי, היא שת'רון שוב עולה במשקל כדי לשחק את מרלו, אישה רגילה אחרי שלושה הריונות (לא ברמה של שינוי גופני כמו מונסטר, אבל עדיין). בהחלט ייתכן שהבחירה בת'רון ולא באישה רגילה שלא נראית רוב הזמן כמו נערת הפוסטר למדהימות, מעוררת אמוציות אצל נשים מסויימות. היא עוררה אצלי. משהו קצת מכעיס ברעיון של להתחבר לאישה אמיתית, כשהשחקנית שמשחקת אותה רחוקה מזה מאוד. מצד שני, ת'רון עושה עבודה נהדרת ומורגש שהתיסכול והקשיים טבועים גם בה, למרות הזוהר האופף אותה. אין, אישה נהדרת אני אומר לכם.

 

 

יותר משהסרט נוגע באימהות, הוא מנסה לדבר על מה אנשים חושבים שהם אמורים להיות לעומת מה שהם באמת, והאם הבאמת הזה בסך הכל בסדר. בתור אבא צעיר למדי, עדיין בכיתי בעיקר ברגעי ההורות הנהדרים, כולל רגע אחד שובר במיוחד שכולל אנשים עושים חיקוי של עץ. ההגדרה של הסרט כקומדיה רופפת למדי, אם כי יש רגעים מצחיקים, אך כמו כל סרט של קודי, בסך הכל מרגישים ריאליזם. אף רגע לא מתנהל כמו שתמיד רגעים כאלו מתנהלים בסרטים, ובדיוק כשחושבים שמגיע משהו צפוי, קודי משנה כיוון. 


הקושי היחיד שלי ממש עם הסרט מגיע עם השליש האחרון שלו. וכאן אומר- ספוילרים. עצרתם לקרוא כי בכלל נכנסתם לכתבה רק כדי לדעת אם ללכת לסרט? יופי. אני ממשיך. בשליש האחרון, ואפילו פחות ממנו, יש טוויסט. לא אומר מהו כדי לא להרוס למי שבכל זאת המשיך הנה, אבל הטוויסט שופך אור על כל מה שקורה עם מרלו ובעצם מעלה שאלה מהותית על חייה של מרלו וכל אישה בוגרת, אבל במקביל השאיר אותי מאוד מבולבל. כל מיני שאלות לגבי דברים שהיו לפני כן נשארו לא פתורות. הטוויסט אמנם נותן זוית מעניינת ועוד נקודה למחשבה, אבל בסופו של סרט ,אולי הייתי מעדיף שאותו טוויסט לא יקרה.


עם זאת, היציאה שלי מהסרט הייתה טובה. הטוויסט אינו הדבר הכי מהותי בסרט, ויכל לעבוד לי בכל מקרה ושרליז בהחלט עדיין ברשימה שלי. עכשיו רק נותר שניפגש ואקסים אותה בניתוח שלי את הסרט.

 

"ואז הגיעה טלי", ארבעה כוכבים. במיוחד להורים, אבל לא רק.