BETA

27.04.2018

23:41

"יש בה משהו מנצח": כך הפכה נטע ברזילי למועמדת לכבוש את היבשת

עוד לפני שהגיעה לבמה המרכזית, בסצינה המחתרתית כולם הכירו את נטע ברזילי. כיצד יצר השיר TOY כזה טירוף, שבועות לפני האירוויזיון - ועמו רף ציפיות גבוה במיוחד?

הספירה עד 5 בלופ, והבסים החזקים שהולבשו על אחת הקלאסיקות של כוורת, בהופעה של נטע ברזילי על במת טקס המשואות - הכל היה לפי החוקים שלה. כמה שפחות צפוי, כמה שיותר מחוץ לקופסא.

 

בגיל 24 היא הגיעה לבמה הכי מיינסטרים שיש, תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא". היה מי שאמר לה מראש שההחלטה היא לא אם היא רוצה ללכת לריאליטי- אלא אם היא רוצה לייצג את ישראל באירוויזיון, כי ברור לאן התחרות תביא אותה.

 

נראה שכל מה שהיא עושה היום הוא בגדול - אבל היא התחילה לגמרי בקטן, במרתפים בברים בתל אביב, שבהם חיכתה לתורה לעלות בערבי במה פתוחה. רק שמהר מאוד מוזיקאים אחרים עמדו בתור כדי לעלות לאלתר איתה. בסצנה המקומית, התת קרקעית, כולם כבר ידעו מי זאת נטע ברזילי.

 

מה שיקרה על הבמה בפורטוגל בעוד שבועיים שמור כרגע בסוד שאליו חשופים רק בודדים, אבל בינתיים, ממדי הטירוף הבינלאומי סביב 3 דקות וקצת של שיר, שוברים שיאים. השילוב של מסרים פמיניסטיים, עם נגיעות של השראה מקמפיין me too, שאותם שרה מי שלא הייתה אף פעם מלכת הכיתה אבל מקרינה היום אהבה עצמית בלי סוף, הפכו את "TOY" לאחד משירי האירווזיון שזכו להכי הרבה גרסאות כיסוי, קליפים מושקעים כמעט כמו המקורי, וריקודים מישראל ועד אוגנדה.

 

​קשה להסביר איך בדיוק זה הפך לכזאת תופעה. ברור שמבחינת ישראל, טיימינג יש כאן, אירוויזיון בשנת ה-70 למדינה, הציפיות בשמיים, והן יוצרות קונצנזוס סביב ברזילי שרחוקה מלהיות בהכרח כוס התה של כל אחד. גם מבחינה היסטורית התזמון מדויק: 20 שנה בדיוק חלפו מהזכיה האחרונה שלנו בתחרות, ו-40 שנה מהזכייה הראשונה של יזהר כהן.

 

נטע ברזילי עם הלופר באירוע "יזראל קולינג" בתל אביב
 

נטע ברזילי עם הלופר באירוע "יזראל קולינג" בתל אביב (יובל אראל )

 

 

בכל יום, ההימורים על הנציגה הישראלית שבעוד שבועיים תעלה על הבמה בפורטוגל רק מבססים יותר ויותר את מקומה בפסגת כל התחזיות, כמעט בכל העולם. נכון לעכשיו, אם היא אכן תקבל את כל הדוז פואה שצופים לה, היא לא רק תביא כבוד לישראל אלא גם תהיה שווה כסף לכל מי ששם עליה כבר עכשיו סכומים לא מבוטלים. 

 

מה שדי בלתי נתפס, בייחוד כשהתקוות שתולים בברזילי נראות מהגבוהות שהיו בנציג המדינה לאירוויזיון כבר הרבה שנים, הוא שהמדינה בניגוד לכל המהמרים לא ממש ממהרת לשים כאן כסף. עוד הוכחה לזה שהשנה קורה פה משהו חריג היא מספר החברים בארגון מעריצי האירוויזיון המקומי, שהכפיל את עצמו לקראת התחרות הקרבה. רובם יארזו את המזוודות ויטוסו לעודד, אחרים יחזיקו אצבעות מהארץ. 

 

כל הקלישאות על זה שברזילי כבר ניצחה, לא משנה מה יהיה הניקוד, אולי נכונות אם מסתכלים על ההכרה הבינלאומית, מספר הצפיות ביוטיוב, וגם עצם העיסוק בתחרות שלא בהכרח עניינה את רוב הישראלים בשנים האחרונות. אבל בסוף, כל המתח והציפיות שנבנו כאן בשבועות האחרונים לאירווזיון 2019 בירושלים, ממש עושים חשק לאקורד סיום מנצח.