BETA

27.03.2018

15:10

"סצינות כמו בגבעת חלפון, אנשים לא היו מעזים לכתוב היום"

פרויקט הסצינות הגדולות של הקולנוע הישראלי: מיקי קם וניצה שאול משחזרות את סצינת הרכב שנכנס לאוהל ב"גבעת חלפון אינה עונה", ומספרות למה הן הכי מתגעגעות כיום

במסגרת פרויקט הסצינות הבלתי נשכחות של הקולנוע הישראלי, ניצה שאול ומיקי קם נזכרות בסצינה המפורסמת של יעלי ושפרה ב"גבעת חלפון אינה עונה".
 

"רוב הציבור עדיין קורא לנו ברחוב ככה", אומרת מיקי קם. "אני זוכרת שבימים הראשונים שזה שודר היו קוראים אחריי 'שפרה' ברחוב, ואמרתי לעצמי 'נכון! ערב יום העצמאות'. היום זה כבר כל היום וכל הלילה".

 

שאול מספרת איך התגלגלה לתפקיד: "למדתי בלונדון ואסי שלח לי את התסריט והזמין אותי. כמובן שלא היו אמצעים אלקטרוניים כמו היום. התסריט הגיע לאחד המלונות של אל על, נסעתי באוטובוס קומותיים אדום וצחקתי ושאגתי כל הדרך כשהנוסעים הביטו על המוזרה הזו שלא יודעים מאיפה היא, ושואגת בחוסר נימוס". קם: "אסי הגיע למועדון התיאטרון בשנת 1973 ובא לבדוק אם 'חנה לסלאו והגבוהה הזו' יכולות להשתתף בסרט שלו. השאר הוא היסטוריה".

 

מיקי קם וניצה שאול בשיחה עם אוטוטו שבת
 

מיקי קם וניצה שאול בשיחה עם אוטוטו שבת (חדשות עשר )

 

 

איך היתה האווירה על הסט?

 

ניצה: "זה היה בית ספר שדה בניצנים, ואכלנו במסעדה את האוכל ששייקה הכין לכולם". קם: "אני זוכרת את הסצינה שאני צריכה להיכנס עם האוטו לתוך האוהל. לי אין רישיון, מרימים שתי סנאדות, שמים את המיני מיינור שאני בקושי נכנסת אליה, מניחים אותה, אני נוסעת 20 מטר וצריכה להפיל את כל האוהל ולהגיד 'קורה'. אי אפשר לעשות יותר מטייק אחד – זה חצי יום לסדר את הכל. חטפתי היסטריה של צחוק. אסי הסתכל אליי ואמר לי 'דיר באלאק, אם את עוד פעם הורסת לי את האוהל זה הסוף שלך'. אם תסתכלו בסרט תראו שאני על סף צחוק, ואז אמרתי לעצמי 'דיר באלאק, מיקי, אל תפרקי את הסצינה'. 

 

האם הן מתגעגעות לקולנוע של אז? ניצה: "רק לדבר אחד – היכולת של חופש הביטוי. דברים שהיו אז, אין סיכוי בעולם שהיו עוברות היום, יש דברים שאנשים לא היו מעזים לכתוב, וזה חבל". קם: "בהחלט. יש סצינות שלא היו מתקיימות היום".