BETA

21.03.2018

12:38

הכי רחוק מוונדר וומן: "טומב ריידר" הוא סרט סתמי ונשכח

העיבוד החדש למשחק המחשב הפופולרי הוא שיפור לעומת שני הסרטים הקודמים אך עדיין רחוק מאוד מלהיות תוצר קולנועי מהנה • זוהר צלח, ביקורת

האם אי פעם נראה סרט קולנוע טוב שמבוסס על משחק מחשב? ככל שעובר הזמן ואנחנו מקבלים יותר עיבודים נראה שהתשובה לכך הופכת לברורה יותר. כשמסתכלים על ההיסטוריה היחסית קצרה (הסרט מבוסס משחק מחשב הראשון היה "האחים סופר מריו" ב-1993) של סרטים המבוססים על משחקי מחשב מוצאים בעיקר סרטים גרועים. למעשה, מלבד לסדרת סרטי "האויב שבפנים", אין שום סרט מבוסס על משחק שאפשר להגיד שהצליח, לא מבחינה קופתית ובטח לא מבחינה ביקורתית.

 

בעשור הראשון של שנות ה-00 קיבלנו שני סרטים בסדרת "טומב ריידר". הסרטים, בהם הגיבורה היא הארכיאולוגית לארה קרופט, הם ללא ספק מהמאכזבים ביותר בקטגוריה. עם שחקנית בקאליבר של אנג'לינה ג'ולי וסיפורי הרפתקאות פשוטים וחביבים בסגנון "אינדיאנה ג'ונס" הציפייה הייתה לקבל תוצר קולנועי חביב אבל התוצאה הייתה איומה.

 

 "טומב ריידר"
 

"טומב ריידר"(צילום: יח"צ )

 

 

בחמישי האחרון עלה בישראל העיבוד החדש ל"טומב ריידר". הסרט החדש מבוסס על משחק בסדרה שיצא ב-2013, שמתמקד בהרפתקה של לארה ביפן, לשם מגיע כדי לנסות ולהבין מה קרה לאביה.

 

כבר בפתיחה אפשר לראות איזה שינוי עברה הדמות (ובטח הקולנוע) לעומת הגרסה הקודמת – במקום להתמקד בחזה (שסרטים הגדולים הוגדל באמצעות אפקטים) אנחנו מתמקדים בשרירי הבטן, במקום עוזר שעושה חלק לא מבוטל מהעבודה המלוכלכת אנחנו מקבלים דמות עצמאית שכבר בפתיחת הסרט מפסידה קרב אגרוף ליריבה חזקה יותר.  אנחנו מקבלים סוף סוף דמות אנושית ולא קריקטורה. הרבה מהקרדיט מגיע לשחקנית הראשית, אליסיה ויקנדר ("אקס מכינה", "הנערה הדנית") שמגלמת בצורה נהדרת את הגרסה הנוכחית של קרופט והופכת את הדמות לגיבורה נשית לגיטימית. ב-2001 זה לא היה עובד, אבל בעידן של הוליווד פוסט וונדרוומן זה אפשרי.

 

סצנות האקשן בסרט גם כן טובות. בניגוד לסרט הקודם לארה לא מחסלת כאן בלי סוף דמויות וניכר שכל קרב שלה מרגיש ארוך ואמין (סצנת המרדף על הנמל היא אולי הטובה ביותר בסרט).

 

 "טומב ריידר"
 

"טומב ריידר"(צילום: יח"צ )

 

 

אלא שמעבר לזה, אין ל"טומב ריידר" הרבה להציע. העלילה משעממת ושטוחה (בטח ביחס למה שקורה במשחקים), הקאסט (מלבד ויקנדר) חיוור מאוד ואין כאן שום חותמת מעניין של בימוי. על הבעיות בעלילה היה אפשר לפצות יותר חידות, שהם חלק אהוב במשחק, אבל זה קורה מעט מדי ועשוי בצורה גרועה.

 

במקום להתמקד בדברים האלה "טומב ריידר" מנסה לדמות יותר את החוויה של משחק המחשב. בהתחלה זה עוד עובד נחמד עם כל מיני קריצות בדמות קפיצות ומהלכים שמזוהים עם הדמות (וכמובן סצנת הסיום) אבל ככל שעובר הזמן זה משתלט לחלוטין על הסרט ופשוט מחריב אותו.

 

 "טומב ריידר"
 

"טומב ריידר"(צילום: יח"צ )

 

 

לסרט אין את היכולת שיש למשחק מחשב, שמשאיר המון מקום לרפטטיביות של המשחקיות – אפשר לירות, לקפוץ, לפתור חידות ולעשות את זה שוב ושוב ועדיין ליהנות. לקולנוע אנחנו מגיעים כדי שיפתיעו ויובילו אותנו וכשהתסריט כל-כך רפטטיבי ונוסחתי, קשה מאוד לעשות את זה. תוסיפו לזה את העובדה שהסרט לוקח את עצמו ברצינות רבה מדי וקיבלתם תוצר קולנוע שבחלקיו הטובים הוא סתמי ובשאר פשוט משעמם.

 

בשורה התחתונה, "טומב ריידר" הוא לא סרט רע אלא סרט סתמי. הוא  מניח יסודות כדי ליצור דמות מעניינת אבל מפתח אותה לשום מקום. התוצאה אהיא סרט אקשן סתמי ונשכח שסביר להניח שיצטרף לרשימה של סרטים כושלים שמבוססים על משחקי מחשב.

 

ציון: 2 וחצי כוכבים

 

 "טומב ריידר"
 

"טומב ריידר"(צילום: יח"צ )