BETA

18.03.2018

13:10

 המירוץ למיליון
המירוץ למיליון
,צילום מסך

כך כמעט הרסה ה"מירוץ למיליון" את הרגע הכי מרגש בתולדותיה

המירוץ למיליון פרק הגמר: התוכנית הגיעה אמש לסיומה עם הרבה צעקות, ריצות, מאכלים דוחים ורגע מרגש במיוחד אחד, אז למה הפריעו לו? מיכל קליינברג, ביקורת

השנה ראיתי רק את הפרק הראשון של המירוץ ואת האחרון, משום מה לא היה לי כוח לעונה הזאת אולי אלה הצרחות והכאוס על המסך שלא מסתנכרנים עם ערב רגוע על הספה, אולי פשוט מיציתי את הפורמט ואולי אני סתם מקנאה באנשים שיכולים לרוץ יותר ממטר בלי לנפוח את נשמתם (רמז: ג').

 

בכל אופן, צפיתי בגמר אתמול שהוא בעצם עוד פרק רגיל עם משימות, רק שאלה "משימות גמר", וה"גמריות" היחידה בפרק מתמצה ב-9 הדקות האחרונות של הפרק, בהן רון שחר מחכה הפעם עם כל שאר המתמודדים (שלא אומרים מילה) ולא רק עם נציגה אסלית של המדינה בה הם נמצאים. בחלק הזה בעצם מתרחש יופי של אנטי קליימקס כאשר מודיעים לזוג שהגיע מקום ראשון שהוא הגיע מקום ראשון ואז – ואז זהו, הם הולכים משם.

 

 המירוץ למיליון
 

וזהו, נשתמע (צילום מסך )

 

 

אבל בואו נדבר רגע על טוהר ואוולין – מה זה הזוג היפה הזה? (תרתי משמע) כמה אהבה, הכלה, סבלנות, כבוד הדדי, תמיכה, איזון, נראה שהיה שווה לראות את העונה רק בשבילם. כשהפרק התחיל נזכרתי בגמר המיתולוגי של המירוץ, עם בר בן וקיל ואינה ברודר ברגע הבלתי נשכח שהיה להן בגבהים (במה שנראה כאותה משימה בדיוק) כאשר אינה הוצפה חרדה ופשוט נקלעה למצב של שיתוק ובר ניהלה את הסיטואציה בנחישות, חברות ורכות אין קץ, "תסתכלי לי רק בעיניים" חזרה ואמרה לה ואינה המבועתת צמצמה את עצמה לזוג אישוניה של בר וביטחון מוחלט בה, שהיא לא תתן לה ליפול. וכך היה, בר הובילה אותן על חבל דק בשמיים אל ניצחון במשימה במה שהיה רגע די בלתי נשכח בתולדות הריאליטי הישראלי.

 

בכל אופן, חזרה לסלון ביתי שם הדברים קצת פחות אקסטרימים, "אין משהו שיכול להתעלות על הרגע ההוא" חשבתי לעצמי בספקנות פסימית בעודי צופה ברגב הוד מפציר באנשים לאכול נחשים מטוגנים בתמורה לדיסק שלו, עסקה משתלמת ללא ספק. 

 

בר ואינה
 

זוכרים? (צילום מסך )

 

 

אבל מסתבר שטעיתי, יש רגע שיכול להשתוות לזה וזה היה הרגע של טוהר ואוולין בעודם על חבל בגובה 2 קילומטרים מעל האדמה או משהו מופרך שכזה. אם במקרה לא הרגשתם שהרגע הזה השתווה לרגע ההוא זה כי העריכה כמעט חיסלה אותו במו ידיה; מה שהיה לנו שם היה פוטנציאל של שובר קופות הוליוודי זוכה אוסקר: טוהר ואוולין מגיעים לנקודת הגמר, מרגישים שם בגובה השמיים קרובים יותר מתמיד אל לני, התינוק שלהם שנפטר כשהיה בן שנתיים, הם היו שם בדיוק כבר פעם - כשגמרו לשבת עליו שבעה.

 

היה כאן זהב 'מרגש 24 קראט' טהור שלא היה צריך גלגלי עזר מהעריכה

 

אוולין מתמוטטת – לא עומדת בהצפה הרגשית בשילוב עם הפחד והאדרנלין והכאב ואומרת בכנות יפה – "אני לא עומדת בזה, המשימה הזאת מרגשת אותי מידי", טוהר בעלה - מכיל ודוחף בו זמנית, באיזון מושלם של לא לתת לה לוותר לעצמה אבל גם לא לדחוף אותה לקצה, הם עושים כמעט את כל המשימה באוויר כשהוא מחבק אותה ותומך בה לחלוטין, פיזית ונפשית. לקראת הסוף הגוף של אוולין לא עומד יותר בעומס והיא לא מצליחה אפילו להרים את היד, טוהר מחזיק את עצמו ביד אחת ואותה ביד השניה, מתנדנדים בין שמים לארץ, כשאוולין פשוט בקריסה והפקדה מוחלטת של עצמה בידיו. הם מגיעים לסוף, מחובקים, בוכים מותשים ומלאים אהבה והערכה אחד לשניה.

 

 המירוץ למיליון

אני לא בוכה, נכנס לי שיר של רגב הוד לעין (צילום מסך )

 

 

בינתיים בצד השני – רגב ואשתו יושבים. רגע, יושבים? כן, רגב פשוט ויתר, בנונשלנטיות, בלי נקיפות מצפון כלפי הלן אשתו, מתעלם מהפצרותיה ומפטיר אותה במשפט "זה לא יקרה". הגעת איתי עד לגמר, למשימה האחרונה רגע לפני המיליון אבל סורי אני מבריז לך, כי "זה פשוט לא יקרה". ומתי הוא מצליח למצוא בעצמו כוחות? לא בשביל אשתו, לא בשביל עצמו – אלא בשביל שלא יהיה מצב שטוהר עושה משימה בשביל שניים והוא לא עושה אפילו אחת. מה אני אגיד לכם, גברים והמוטיבציות שלהם..

 

אז רגב מרים את עצמו והם מצליחים לסיים את המשימה, מילה טובה לאשתו שעשתה את זה כמו גדולה, התעקשה, התמודדה ותמכה? אין. בעצם, לאורך כל הפרק לא ראיתי אותו אומר מילה טובה לאשתו, כן ראיתי אותו אומר על עצמו שהוא סלב, כן ראיתי אותו מבטיח דיסקים שלו לתיירים בתאילנד וכן ראיתי אותו רץ לבד לנקודת הגמר כשהלן רצה מאחוריו וצועקת לו "חכה לי!" ו- "תן לי יד".

 

 המירוץ למיליון

מלא הוד, הדר ונחישות

(צילום מסך )

 

 

חזרה לאוולין וטוהר. הסצינה הזאת, שלהם הולכים בשמיים כיחידה אחת, כמטאפורה לזוגיות, הייתה צריכה להיות שלמה, בלי קאטים לדוגמנים, בלי קאט לפרצופו המבולבל של רגב הוד (איך היא עושה את זה ואני לא? הרי היא אישה ואני סלב) בלי עריכת אקשן מיותר. 

 

נכון שהיא הייתה מרגשת גם ככה, אבל היה צריך ללקט את הקטעים שלה מבין הפרעות העריכה וחבל, כי היה כאן זהב 'מרגש' 24 קראט טהור ופשוט היה אפשר לתת לרגע הזה להיות. עוצמתי בפני עצמו ומתוק כמו שהוא, לא צריך להוסיף אבקת סוכר על דבש.  

 

 המירוץ למיליון
 

מתי יוצא הסרט? (צילום מסך )