BETA

02.03.2018

22:07

אבי ביטר: "אייל גולן זה זמר מותגים, לא יכול לשיר מזרחית"

מלך שירי הדיכאון של שנות ה-90 חוזר בסרט חדש, זוכה בלבו של הקהל הכי בלתי צפוי שיש, ומדבר על ההסתבכות הכלכלית, והמתחרים שקוטפים את הקמפיינים והפופולריות

יום רביעי שעבר – הסינמטק בתל אביב מתמלא לכבוד הסרט "חברים". שחקן ראשי ובמאי: אבי ביטר. על המסך פנימיות, משפחות אומנה, עבריינות ומועדוני זמר – הנוף אולי הכי שונה מהמשפחתיוּת הפסטורלית בבית משפחת ביטר.

 

אבי ביטר היה הכוכב הראשון של מה שמכונה "שירי הדיכאון" -  מוזיקת הנשמה הים תיכונית – שפרץ לתודעה הציבורית בשנות ה-90. בתוך ההצלחה שלו, קיימת הסתירה המובנית בין האיש שמתמסר לצחוקים ולפרודיות - לאיש שרוצה לשמר את המוזיקה המקורית שלו.

 

"זוהר ארגוב היה זמר מזרחי, חיים משה זמר מזרחי", הוא אומר. "אייל גולן, דודו אהרון, משה פרץ? הם לא יכולים לשיר מזרחית. מזרחית זה רבעי טונים, מזרחית זה רחובות. הם לא יכולים לעשות את הדברים האלה. הם יכולים לשים קצב ולרוץ עליו, אין להם את זה".

אבי ביטר בראיון לחדשות עשר (חדשות עשר )

אבי ביטר בראיון לחדשות עשר
 

ביטר. "לעומר אדם יש יותר מעריצות מאשר לי? אתה טועה" (צילום: חדשות עשר)

 

 

אבי ביטר יכול ללגלג על הראוותנות של הדור החדש ועל המוזיקה הקצבית שלו, אבל בסוף כולנו יודעים מי מושמע ברדיו, מי חותם על מסעות הפרסום היוקרתיים ביותר, וּמי מוכתר על ידי התקשורת והקהל שמצביע ברגליים בנוקיה ובקיסריה. "אני קורא להם זמרי המותגים", הוא אומר על השמות הפופולריים יותר, "כל הזמן מעניין אותם המותג שהם ילבשו, הבגד, השעון והפוזה. למה זה קורה להם? כנראה שיש להם נקמה פנימית מהעוני ומהשכונה שהם גדלו בהם. זה כמו פקח שנהיה פקח כי מתעללים בו החברים בשכונה, והוא מתעלל בנו עכשיו".

 

השנים האחרונות לא היו קלות לאבי ביטר, הוא סבל מבעיה בריאותית שמנעה ממנו לשיר, הפסיק ליצור סרטים והסתבך בכמה הרפתקאות כלכליות שלא היטיבו עם מצבו בבנק.

 

גיוס שחקנים באינטרנט

 

 הדרך שלו לטפס בחזרה מתחילה כאן, במועדון "לילות הכוכב" – בגב של חנות דגי נוי שנסגרה מאחורי קניון הזהב שבראשון לציון, המשמש גם אולפן הקלטות מאולתר. המילים בשיר החדש עם משה כהן – שותף לדרך – הן אולי לא סיפור החיים של ביטר, אבל הן מה שנחרט בלב של המעריצים והמעריצות שהולכים אחריו כבר שלושה עשורים.

 

דווקא בתקופה האחרונה, כשהוא בנקודה הנמוכה בקריירה שלו, גילה את ביטר קהל חדש – תל אביבי יותר, היפסטרי, אליטיסטי – כזה שלא ברור אם האמת של אבי היא האמת שלו, או דחקה של אנשים שיעשו הכול כדי שלא להשתייך חס וחלילה למיינסטרים. וביום רביעי בערב שני העולמות התמזגו לאחד – אבי ביטר בסינמטק תל אביב, רחוב הארבעה פינת קרליבך.

 

למי שלא מכיר את הז'אנר, הסרטים של ביטר כוללים לב שבור, התמכרויות – לסמים, אלכוהול והימורים. המשחק? לא תמיד הכי משכנע. השחקנים ב"חברים" הם חובבנים – כמה מהם התגייסו באינטרנט לחוויה. העלילה מספרת על שלושה חברים שגדלו יחד בפנימייה, והופרדו למשפחות אומנה. אחד הופך לזמר מצליח, אחד לעבריין והשלישי לְשוטר. בין הזמר לעבריין פורץ סכסוך על ליבה של בחורה, וכשהעבריין מאיים על הזמר, השוטר נכנס לַתמונה –בהתנהגות לא יותר מדי מהוגנת.