BETA

02.03.2018

11:14

 דרור אדום
דרור אדום
,יח"צ

"דרור אדום": בזבוז של ג'ניפר לורנס. ביקורת סרט

"דרור אדום" מבטיח הבטחות גדולות בטריילר אך מתגלה כמותחן אקשן גנרי ותו לא, שעושה עוול ללורנס כשחקנית ומעמיס על הצופים פורנוגרפיה של אלימות. מיכל קליינברג, ביקורת

דווקא חיכיתי לסרט "דרור אדום" בכיכובה של ג'ניפר לורנס והטריילר נראה מבטיח: לורנס, משחקת אישה רוסיה צעירה שנקלעת לסיטואציה בלתי אפשרית ברוסיה הקומוניסטית, הסרט נראה אפל, סקסי, מותח, אבל כידוע: טריילרים לחוד ומציאות לחוד.

 

הסרט נפתח בדומיניקה (לורנס) שבעקבות התגלגלות אירועים נאלצת למצוא פתרונות נואשים לאמה החולה כאשר דוד שלה משכנע/מאלץ אותה להפוך ל"דרור אדום" – סוכנת כל יכולה של המשטר הרוסי. מה ששווק בטריילר באופן שגוי כנשים שהן מעין אוואטריות מושלמות עם ארסנל משוכלל של כוחות פיתוי באמצעותו הן מפלסות להן את הדרך עד למטרה באשר היא, התברר ככמעט לא רלוונטי בסרט עצמו. מה שבפועל קורה זה פחות לורנס אוואטר מיני כל יכול ויותר לורנס - חוטפת מכות, התעללויות ועינויים; אני מריחה תביעה בדרך למכללת "הדרור האדום" כי זה ממש לא מה שהובטח בקמפיין שלהם. 

 

 

החלק בו דומיניקה לומדת להיות דרור אדום וכיצד לשדל את האויב הוא בערך החלק היחיד שמעניין בסרט; הוא חתרני יחסית, נועז, מזכיר את "מראה שחורה" (בחשיפת כל המניפולציות האנושיות תוך כדי הפעלת מנגנונים קרים ומחושבים על נפש האדם), מציג שורה של תרגילים מיוחדים ועוד - שם זה היה באמת היה מסקרן ומבטיח, הצרה היא שההבטחה לא מקוימת והסרט ממשיך משם כדרמת אקשן גנרית ולא מעבר לזה.

 

נתחיל בזה שהסרט נמשך לפחות חצי שעה יותר ממה שצריך, נמשיך בכך שהעלילה של דרור אדום מפותלת ומתפתלת סביב עצמה כמעט עד לרמה בה הצופה אומר נואש ומוותר על התקווה להבין, שניה לפני זה הסרט סוף סוף "נכנע" ונותן כמה תשובות לגבי מי זה מי ולמה; יש יאמרו 'מגניב, מותח!', יש יאמרו 'תדליקו לי את הדוד בינתיים'.

 

רציתם שחקנית יפה וקפואה? יש 100 כאלה תחת כל עץ פלסטיק הוליוודי רענן, למה לבזבז את ג'ניפר לורנס?

 

בנוסף לכך, זוכרים שאמרנו שהטריילר מבטיח הכשרה מעשית להפיכת נשים ליצורים מיניים משוכללים וכל יכולים? אז בפועל מה שמשוכלל וכל יכול בסרט זה רק כל צורות ההתעללות הפיזית שבו. אם קיוותם/חששתם שהסרט יהיה פורנוגרפי אז דעו שהוא בהחלט פורנוגרפי, אבל לא בסקס שבו אלא באלימות שבו. ראיתם פעם איך מגלפים חתיכות עור עם קולפן מבן אדם חי עד שמגיעים לעצם? לא? נהדר! אז יש לי סרט מצוין בשבילכם, קוראים לו "דרור אדום", וזו רק ההתחלה. לורנס עוברת מסכת התעללויות בסרט שרק מדגישה את הדיסוננס הצורם והוולגרי שבין שטחיות הדמויות והחורים בעלילה אל מול שפע הסצנות הגרפיות והיסודיות של עינויים והתעללויות.

 

 דרור אדום
 

לדוגמא (יח"צ )

 

 

 אבל הטרגדיה הגדולה ביותר של הסרט היא הבזבוז האדיר של הכישרון של ג'ניפר לורנס; לורנס בדרור אדום היא כמעט רק פרצוף יפה ותו לא, רציתם שחקנית יפה וקפואה? הרי יש מיליונים כאלה, יש עודף בכאלה תחת כל עץ פלסטיק הוליוודי רענן, למה לבזבז את לורנס על תפקיד כל כך חד ממדי? זה כמו לקנות את המחשב הכי משוכלל בשוק רק כדי לשחק בו סוליטייר כל היום.

 

הדמות של לורנס בדרור אדום לא נסדקת ולא נשברת, גם לא כשמענים אותה, גם לא בגלגול ה-500 של התלאות הנוראיות בחייה הקצרים – מאיפה הגיעו הכוחות האלה, איך היא מגנה על נפשה, מתי היא כן נשברת, מה עושה אותה אנושית בכלל? – את כל זה אין בסרט. מה כן יש? את דומיניקה יפה, את דומיניקה נחושה, את דומיניקה קשוחה - איך אני אגיד לכם את זה?.. דומיניקה די משעממת.

 

בסופו של דבר "דרור אדום" הוא עוד סרט ממשפחת הציפורים של הבמאי פרנסיס לורנס, בן דוד מעט אפל יותר של "עורבני חקיין"

 

זה בין היתר נקודת התורפה העיקרית של הסרט ומה שמשאיר אותו במים הרדודים של 'מותחן ריגול' שלא מתקרב להיות קולנוע מפואר; הדמויות הן דמויות חסרות מורכבות, כל האמריקאים טובים, כל הרוסים פסיכופתיים, כל הנשים יפות, כל הגברים נופלים שדודים מול כל הבטחה של סקס – חברים, אנחנו ב-2018, תנו לי קצת יותר.

 

 ג'ניפר לורנס
 

 אובר קוליפייד ( יח"צ)

 

 

הגעתי לסרט בלי לקרוא עליו ולברר פרטים לפני ובמהלך הסרט מצאתי את עצמי חושבת שזה ממש דומה למשחקי הרעב, במובן המשחק מחשב-דמויות שטוחות של "משחקי הרעב", וראו זה פלא – הבמאי של דרור אדום הוא הבמאי של משחקי הרעב. אבל כאן זו זה לא חתימת אומן, סימן היכר חיובי, שפה יצירתית, כאן זה פשוט שטאנץ, כלומר – הלבשה של עלילה אחרת על פחות או יותר אותו מבנה – נערה צעירה וחזקה, עשויה ללא חת (כל כך ללא חת שאין ממש איך להתחבר לדמות שלה), נקלעת לאיזושהי דיסטופיה של עולם אכזר שסוגר עליה ומאיים לכלות אותה ונלחמת באומץ, בנחישות ולבד בין דמויות שטוחות של טובים ורעים.

 

 דרור אדום
 

ג'ניפר לורנס ב"משחקי הרעב", אה סליחה ב"דרור אדום" (יח"צ )

 

 

בסופו של דבר "דרור אדום" הוא עוד סרט במשפחת הציפורים של הבמאי פרנסיס לורנס, מין בן דוד מעט אפל יותר של "עורבני חקיין". אז אם בדיוק לזה ציפיתם – אחלה, סביר להניח שתהנו, אם חשבתם שזה יותר מזה – טעות בידכם.

 

"דרור אדום": 2.5 כוכבים