BETA

04.01.2018

19:49

עודכן:

שעה אפלה
שעה אפלה,
יוטיוב

שעה אפלה: גארי אולדמן לא צריך לחקות את צ'רצ'יל - הוא צ'רצ'יל

הסרט "שעה אפלה" מגיע בתזמון מושלם לתחילת השנה החדשה, ובו פסגת הקריירה של הבמאי ג'ו רייט והשחקן גארי אולדמן. ביקורת

לאחר שנה מלאה בתחושות של ייאוש בינלאומי וחוסר אמון בין בני אדם, הדרך הבטוחה ביותר להזכר שגם בשעה האפלה ביותר שוכנת תקווה - היא בצפיה ב״שעה אפלה״, שמגיע בתזמון מושלם לתחילת שנה חדשה.

 

ב-1940 ווינסטון צ׳רצ׳יל נבחר להחליף את ראש הממשלה דאז, נוויל צ׳מברליין, ולהנהיג את בריטניה באחת מהתקופות החשוכות של העולם, אולי החשוכה שבהן. צ׳רצ׳יל הובהל לפרלמנט כשהיטלר כבר היה בדרכו הבטוחה להשתלט על אירופה, בעוד מדינותיה נפלו אחת אחרי השניה כמו אבני דומינו, 300,000 חיילי הצבא הבריטי היו לכודים בדנקירק (האקשן מהחזית מתואר בספקטקל האורקולי ״דנקירק״ של כריסטופר נולאן), ובריטניה היתה במרחק נגיעה מלהכבש על-ידי הנאצים. 

 

 

זוהי ללא ספק פסגת הקריירה של במאי הסרט, ג׳ו רייט, שמניע את הדרמה עתירת הדיאלוגים במיזנסצנה דינמית ועשירה בפרטים מלאי-חיים: ממיטתו הפרטית של צ׳רצ׳יל, דרך חדרי המלחמה הצפופים ועד לארמון בקינגהאם הראוותני. רייט ביים בעבר את העיבוד המקסים, אם כי משמעותית פחות איכותי מהמקור הספרותי ל״גאווה ודעה קדומה״, את העיבוד החצי פושר-חצי נהדר ל״כפרה״, ופרוייקט אחד נוסף שכמעט בלתי סביר שביים אותו אותו האדם שעומד מאחורי ״שעה אפלה״: ״פן״. אותו סרט הזוי ומביש מ-2015 על סיפור מקורותיו של פיטר פן, בצדק נחשב לאחד הסרטים המושמצים של המילניום. אולי יש בכך בשורה אופטימית, שאפילו מקבילה באיזהשהו מקום לצ׳רצ׳יל עצמו, המעידה על כך שגם אחרי כשלון חרוץ, ניתן מיד לקפוץ למים עמוקים (באופן מילולי) חדשים, בהצלחה מרשימה וסוחפת.

 

כעת, מה נותר להגיד על גארי אולדמן שטרם נאמר? השחקן האקספרסיבי שמרקד על כל החתונות ההוליוודיות של גדולי הבמאים, בתפקידים אייקוניים הנעים בין דרמות נחשבות לפרנצ׳ייזים הגדולים ביותר (טרילוגית ״האביר האפל״, סרטי ״הארי פוטר״), מגיע עם ״שעה אפלה״ לשיא אישי חדש. זו לא הופעה מהסוג המערכוני של Saturday Night Live, אולדמן לא מנסה לחקות את צ׳רצ׳יל - הוא צ׳רצ׳יל. מבעד לאיכות האיפור הפנטסטית, עניבת הפרפר ועשן הסיגרים, אולדמן מבריק בדקויות משחק חסרות תקדים, כולל המבטא שאימץ לו והמבע חסר המנוחה שבו בעת משרה בטחון.

 

 

בין הקאסט המחזק את עבודתו של אולדמן, נמצאת קריסטין סקוט תומאס המרשימה כאישתו קלמנטיין. הרומנטיקה מלאת החיבה בחיי הנישואים שלהם, כמו גם נסיונותיה הנוקבים לרכך אותו ביחסו לעובדיו, מקנה לצ׳רצ׳יל רובד אישי נוסף של אנושיות. הדרמה ההיסטורית תוהה ברלוונטיות מוחצת על טיבו של מנהיג, גם דרך הדינמיקה האנטלגנטית בין צ׳רצ׳יל של אולדמן למלך ג׳ורג׳ השישי של בן מנדלסון. המלך האהוב, שכמו צ׳רצ׳יל, עורר השראה בבריטים להשאר חזקים בתקופה החשוכה (סיפורו הוצג היטב ב״נאום המלך״ זוכה האוסקר), אילץ את ראש הממשלה לקיים איתו פגישות חד-שבועיות. השיחות בינהם הוגשו כהקלה קומית, אך עסקו באמת המהותית של הסרט, ובאומץ המקביל הלא מובן מאליו שנדרש משני המנהיגים. בנוגע לנושא ההומור אגב, הוא ממלא את ״שעה אפלה״, ומותיר את הסרט רחוק מלהיות כבד כפי שהוא נשמע.

 

במהלך עונתה הראשונה של דרמת הארמון הנטפליקסית ״הכתר״, צ׳רצ׳יל (בגילומו של ג׳ון לית׳גו) מעיד כי ״צריך להיות מפלצת כדי להביס את היטלר״: ״שעה אפלה״ בהתאם לא מייפיף את דמותו של צ׳רצ׳יל, ומציג אותו על סך כל הפגמים האנושיים שלו. צ׳רצ׳יל הוא טיפוס כל כך לא צפוי ומאיים, שאפילו המלך בכבודו חושש מנוכחותו, שלא לדבר על הפקידה הצעירה שלו, אליזבת׳ לייטון, המגולמת בשקט אלגנטי על-ידי לילי ג׳יימס. אבל צ׳רצ׳יל לא היה רק מפחיד, אלא גם מפוחד בעצמו, ממלמל לעתים, ומלא בספקות עצמיים כאחד האדם, בעודו כמעט נדחק לפינה על-ידי עמיתיו המבוהלים בווסטמינסטר, העדר הסיוע האמריקאי שהוצג בסצנת שיחה פרטית ומצמררת (לפני שהנשיא פרנקלין רוזוולט הצטרף למלחמה יד ביד עם צ׳רצ׳יל), והרוע האנושי המתפרץ של היטלר והנאצים. צ׳רצ׳יל היה הראשון שהתריע מראש על הסכנות בעליית הנאצים לשלטון, והאחרון להתריע על הסכנות בחתימת הסכם עם השטן בעצמו.

 

 גארי אולדמן
 

גארי אולדמן רויטרס

 

 

נוכחותה של הפקידה לייטון בסרט נועדה בין היתר כדי להדגיש את ההשלכות שלמנהיגי אומות יש על חיי אדם, מהכלל ועד הפרט. השלכות שללא ספק היוו משקל כבד מנשוא עבור צ׳רצ׳יל, אך לא כזה שמנע ממנו לחשוב בהגיון שקול. אך לייטון, שהקלידה את נאומיו הרהוטים של צ׳רצ׳יל בעודו הוגה אותם, נועדה בעיקר להשליך אור חשוב על חשיבותן של המלים ויכולת הכתיבה שלו, ששנים לאחר מכן זכתה אותו בפרס נובל לספרות. קיימת נטיה לתאר אדם דגול, במיוחד פוליטיקאים בעת מלחמה, כאדם של מעשים, ולא של מלים, כשלמעשה מלים הינן לעתים המעשים עצמם, שיש לקחת עליהם אחריות משמעותית. וכך היה אצל צ׳רצ׳יל, אחד מהנואמים מעוררי ההשראה הגדולים וחשובים ביותר בהיסטוריה, שהנהיג את העולם ונלחם בשעתו האפלה באמצעות הרטוריקה העוצמתית והמשכנעת שלו. ״שעה אפלה״ תופש את הנקודה הזו באנרגטיות וזהו נצחונו.

 

סיקוונס אחד של הסרט המתרחש ברכבת התחתית, הוא אמנם רגע תסריטאי מומצא, אך הרלוונטי ביותר לשנת 2018, וכזה שתואם לצ׳רצ׳יל, שסופר על שיחותיו עם אנשים אקראיים ברחבי לונדון בשעת המלחמה. אנחנו כיום נמצאים בשלהי התקופה בה בני האדם, שלא תמיד יכלו להביע את הקול שלהם, מחפשים דרכים חדשות להשמע, ונלחמים על זכותם לעשות זאת. הבמה כולה היתה נתונה לקולו של צ׳רצ׳יל להשמע, אך ברגע הזה הוא בחר שהקול שלו יהיה מורכב ואסוף מקולותיהם של מגוון האזרחים שחייהם ועתידם היו נתונים בידיו, בעיר שהציבה את עצמה במרכז האש האכזרית הבלתי פוסקת, וסרבה להכנע.