BETA

29.12.2017

09:51

עודכן:

ההצגה הטובה בעיר: "האמן הגדול מכולם" הוא מיוזיקל קליל וכיפי

המיוזיקל החדש בכיכובו של יו ג'קמן בוחר לשכתב את ההיסטוריה של הדמות בה הוא עוסק כדי להפוך אותה לנגישה. התוצאה היא מיוזיקל אסקפיסטי שטוח אך מהנה למדי • ביקורת

היה ברור לכולם שאחרי ההצלחה ההיסטרית של "לה לה לנד" נתחיל לראות יותר מיוזיקלס. בתחילת השנה ראינו את "היפה והחיה", ששבר שיאי הכנסות, ואתמול (יום ה') הגיע אלינו "האמן הגדול מכולם".

"האמן הגדול מכולם" מגולל את סיפורו של פי.טי בארנום (יו ג'קמן), יזם בן המאה ה-19 שנחשב למי שהמציא את השואו ביזנס. הסרט עוקב אחרי אחרי הקריירה של בארנום מהקמתו של "המוזיאון המוזיקלי-מדעי המופלא של בארנום" ועד סיבוב ההופעות עם ג'ני לינד (רבקה פרגוסון), הזמרת שכונתה "הזמיר השבדי".
 

 "האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" צילום: יח"צ

 


ברמה התסריטאית (אותו כתבו ג'ני ביקס וביל קונדון) מדובר בסרט בעייתי מאוד, קודם כל בגלל התמונה ההיסטורית שהוא מצייר.

הסרט משטיח לחלוטין את דמותו של בארנום, שמצטייר בסרט כאדם חביב במיוחד שנתן לאותם אנשים חריגים בחברה מקום להרגיש בו שייכים מתוך רצון לפרנס את משפחתו האהובה.
 

 "האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" צילום: יח"צ

 


במציאות, בארנום היה אדם הרבה יותר מורכב - תחמן לא קטן שהאהבה שלו לכסף והצלחה הייתה הייתה חשובה לו מכל,  גם מהמשפחה שלו (אחרי מות אשתו, שליוותו אותו כל חייו, לקח לבארנום בדיוק חודש להתחתן עם אישה צעירה ממנו בלא פחות מארבעים שנה) וגם מהאנשים החריגים אותם ניצל והחליף לפי מידת העניין שהם מעוררים.

השאלה הנשאלת היא מדוע בחרו להתבסס כאן על אדם אמיתי ולשנות אותו במקום לכתוב דמות בדיונית שתתאים יותר לסרט לכל המשפחה? קשה להתנתק מהקשר ההיסטוריה של הסרט וההשטחה הזו פוגעת בתסריט קשות.

 כשמוסיפים לזה קלישאות שחוקות עד כדי גיחוך ודיאלוגים סתמיים למדי, מקבלים את אחד התסריטים הגרועים של השנה. למזלם של האנשים העומדים מאחורי הסרט ולמזלינו, שאר הדברים עובדים טוב בהרבה.
 

 "האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" קרדיט: יח"צ

 


בסרט ששאר הדמויות שלו הן די משניות, שטחיות ונעות סביב דמותו של בארנום כאילו היה השמש, הליהוק המרכזי הוא קריטי ויו ג'קמן מתגלה כליהוק מושלם.

מלא נוכחות, עוצמתי וכובש, הוא יודע לזוז וגם שר לא רע. ההופעה המחשמלת שלו בסרט בהחלט מצדיקה את המועמדות שקיבל לגלובוס הזהב.

זאק אפרון, שבשנים האחרונות מצא את מקומו בהוליווד, מגלם כאן אדם מהמעמד הגבוה בניו-יורק אשר מצטרף להרפתקה של בארנום ועושה עבודה מעולה. מרגע שהוא נכנס לסרט הוא פשוט משדרג אותו והופך אותו למהנה (וקליל) בהרבה. גם רבקה פרגסון בולטת מאוד לטובה.
 

 "האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" צילום: יח"צ

 


מי שבולטת כאן לרעה היא מישל וויליאמס, שזהו תפקידה הסתמי והגרוע ביותר שאני זוכר- יכול להיות שזו הדמות הסתמית שהיא מגלמת, אבל זה נכון לכל דמות בסרט מלבד זו של בארנום וכל הקאסט כן מצליח להוציא משהו מעצמו.

מי שעומדים מאחורי השירים בסרט הם ג'סטין פול ובנג' פאסק, שחיברו גם את השירים ל"לה לה לנד", וגם היו אחראים על הכוריאוגרפיה, וקשה לפספס את הקשר בין הסרטים. כמו במיוזיקל המשובח מהשנה שעברה גם כאן הנאמברים מדויקים ונפלאים. בולטים במיוחד הם "The Other Side" הקצבי של אפרון וג'קמן ו-"This Is Me" הצבעוני והמרהיב שגם זכה במועמדות בגלובוס.

את הסרט ביים מייקל גרייסי, שזהו סרטו הראשון כבמאי, והוא בהחלט עושה כאן עבודה נפלאה בליצור ספקטקל קולנועי נהדר.
 

"האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" צילום: יח"צ

 


בשורה התחתונה "האמן הגדול מכולם" הוא סרט קולנועי כיפי ופשוט. הבחירה להשטיח דמות היסטורית מעניינת פוגעת בו ברמה התסריטאית אך היא מאפשרת לו להיות נגיש יותר, קליל יותר וכיפי יותר. זה לא קולנוע מורכב או מעניין במיוחד, אבל זה כן קולנוע כיפי ואסקפיסטי נהדר שבהחלט שווה צפייה.

ציון: 3.5 כוכבים
 

 "האמן הגדול מכולם"
 

"האמן הגדול מכולם" צילום: יח"צ