BETA

14.12.2017

15:45

עודכן:

מרגו רובי המדהימה ב"אני, טוניה"
מרגו רובי המדהימה ב"אני, טוניה"
, יוטיוב

ידוע מראש? אלו המועמדים לגלובוס הזהב

ממותחן פוליטי המבוסס על פרשת מסמכי הפנטגון, סרט מלחמה אפי המבוסס על סיפור אמיתי ועד הסיפור המופרע של טוניה הרדינג – אלו הסרטים שמועמדים לגלובוס הזהב

והמועמדים לגלובוס הזהב הם:

מוקדם יותר השבוע (ב׳), הוכרזו המועמדים לטקס ה-75 של פרסי גלובוס הזהב, בלי יותר מדי הפתעות מסעירות. מתוך שלל הסרטים שזכו להוקרת העיתונאים הזרים, למרות שרובם קיבלו הייפ מאסיבי בשיח הקולנועי של התקופה האחרונה, מעטים אלו שכבר עלו לאקרנים בישראל. החדשות הטובות הן שרוב הסרטים יתחילו לנחות עלינו בזמן הקרוב, סביר להניח שתחת כותרת היח״צ היוקרתית של ״מועמדים לגלובוס הזהב״. 

 

עם שבע מועמדויות, סרט הפנטזיה האפלה של גיירמו דל טורו (״המבוך של פאן״, ״פסיפיק רים״), ״צורת המים״, מוביל את המירוץ. הסרט, כמו הכוכבת שלו' סאלי הוקינס, כבר זכו לשבחים רבים מאז שפתח בפסטיבל ונציה הקיץ. מומלץ לשים לב אליו, ואולי מומלץ לדעת עליו כמה שפחות לפני שיגיע לארץ ב-15 בפברואר.

 

 

 

 

 

 

מבוסס על מלחמה אמיתית:

״העיתון״ של סטיבן ספילברג , בכיכובם של מריל סטריפ וטום הנקס, מועמד לשישה פרסים, כולל בקטגוריות בימוי ומשחק לשלושת ענקי הקולנוע שציינתי. ״העיתון״ הוא מותחן פוליטי המבוסס על פרשת מסמכי הפנטגון משנות ה-70, בהקשר מעורבותה של ארה״ב במלחמת וייטנאם. מעניין לראות כיצד ספילברג מציג את הפרשיה המפורסמת הזו, בה נשיא ארה״ב של אותה התקופה, ריצ׳ארד ניקסון, יצא כנגד העיתונאים המעורבים, בשלהי עידן העיתונאות המכונה כמעט ברשמיות ״פייק ניוז״, על-ידי לא אחר מנשיא ארה״ב הנוכחי, דונלד טראמפ (ספילברג לפחות קיבל בתור התחלה את אישורם של העיתונאים הזרים בהוליווד). ״העיתון״ ב-11 בינואר אצלנו.

 

 

 

 

 

 

״דנקירק״, סרט המלחמה האפי והרועש של כריסטופר נולאן, קיבל מועמדויות כסרט, במאי ופסקול (האנס זימר) הטובים ביותר. לא סביר ש״דנקירק״, המבוסס על הסיפור האמיתי הבלתי ייאמן ממלחמת העולם השניה, לא יככב באותן קטגוריות ועוד במרץ הקרוב בטקס האוסקר. זימר גם כתב יחד עם בנג׳מין וולפיש את הפסקול המצמרר של ״בלייד ראנר 2049״, שקיבל התעלמות מוחלטת בטקס. ובניגוד לכשלון המוחלט של האחים וורנר עם ״2049״ בקופות -״דנקירק״ היה מההצלחות הגדולות של וורנר השנה, כשהרוויח 525 מליון דולר בקופות, ומותיר את נולאן כאחד מהבמאים הבודדים הפועלים בימנו שמסוגלים להפוך דרמת מלחמה לבלוקבאסטר.

 

 

נטפליקס יכולים להיות גאים בעצמם, כש-״Mudbound״ בהפקתם זוכה לתשואות ברחבי העולם, והרוויח מועמדות לזמרת המככבת בו, מרי ג׳יי בלייג׳. הסרט עוקב אחרי חזרתם לחיים במיסיסיפי של שני יוצאי מלחמת העולם השניה, אחד אדם לבן ואחד אדם שחור, והמאבק בין משפחותיהם. גם שיר הנושא של הסרט (שבלייג׳ כתבה ומבצעת) קיבל מועמדות, אך נמצא בתחרות קשוחה מול "Remember Me" המלבב, מ״קוקו״ של פיקסאר (שמועמד כמובן כסרט האנימציה הטוב ביותר).

 

 

 

 

 

 

נטפליקס זכו למועמדות גם עבור ״First They Killed My Father״, של אנג׳לינה ג׳ולי, עבור הסרט הזר הטוב ביותר (״פוקסטרוט״ באופן די מפתיע נעדר מהקטגוריה). המותחן הביוגרפי מבוסס על ממואר מאותו השם, ועוסק בילדים-חיילים בקמבודיה עם סיום מלחמת ווייטנאם.

 

 

מבוסס על דמות אמיתית:

ג׳יימס פרנקו הופך בקומדיה The Disaster Artist לספק-במאי הקאלט, טומי וויזו, שיצר וכיכב במה שמכונה כ״סרט הגרוע של כל הזמנים״ (תפס את מקומו של ״טרול 2״?), ״החדר״. בעשור האחרון, פרנקו היה עסוק בלקבל אינספור תארים מאוניברסיטאות שונות, וליצור סרטים פוסט-מודרניים שרוב הקהל והמבקרים לא הבינו, או פשוט לא התייחסו אליהם. עכשיו הוא מצא סוף סוף את הקלוז׳ר לכל התהליך שעבר כאמן, ביצירה בה הוא הוא מנסה להבין מה עומד מאחורי וויזו, אחד מהאמנים הכי בלתי מובנים של המילניום, שאפילו גילו או מקום הולדתו איננו ידוע. בארץ ב-18 בינואר, תחת השם ״חי בסרט״.

 

 

מרגו רובי מצאה את הפרוייקט משנה-הקריירה שלה ב״אני, טוניה״, שלא רק כיכבה בו, אלא גם הפיקה אותו. הסרט עוקב אחר הסיפור המופרע של טוניה הרדינג, מחליקת הקרח האמנותית שב-1994, יחד עם בעלה לשעבר (מגולם על-ידי סבסטיאן סטאן, AKA באקי מהאוונג׳רס), שכרה אדם לשבור את רגלה של המתחרה הגדולה שלה, ננסי קריגן. טוניה המתוסכלת היתה דג מחוץ למים, כשלא עמדה בדרישות החיצוניות של התחום, ולכן לא הצליחה לזכות למעמד הראוי כאתלטית כשרונית. הסרט גם מועמד כקומדיה הטובה ביותר, ואנחנו נמתין ל-15 בפברואר.

 

 

 

 

 

 

אמה סטון וסטיב קארל נכנסו בדיוק מפליא לנעלי הטניס של בילי ג׳ין קינג ובובי ריגס ב״קרב המינים״, שמבוסס בחופשיות על המשחק המפורסם של השניים מ-1973. המשחק שהתנהל בין הטניסאית הצעירה חדורת-המטרה מול טניסאי הותיק הצבעוני מנוצל על-ידי ג׳ונתן דייטון ו-ואלרי פאריס (יוצרי ״מיס סאנשיין הקטנה״) לבטא את השינויים הפמיניסטיים של ימינו. קארל, שיכל בקלות להשתקע במסלול הקומדיה המבוסס שלו, ממשיך בתפקיד הזה לבנות את עצמו בתפקידים מגוונים ומוערכים. ״קרב המינים״ מציג עכשיו בקולנוע, אבל למרות המשחק האיכותי של הצמד, חכו שיגיע לצפייה ביתית.

 

מועמדות במהירות האור:

המועמד הכי ספונטני של הרשימה הזו, או של כל רשימת מועמדויות אי פעם, הוא כנראה כריסטופר פלאמר, שצילם את תפקידו ב״כל הכסף שבעולם״ של רידלי סקוט רק לפני כחודש. פלאמר בן ה-88 כידוע הובהל לצילומים-מחדש כמחליפו של קווין ספייסי, לאחר שהתנהלותו המינית המבישה נחשפה. אני לא יודעת איך סקוט וסוני עשו את זה, אבל פלאמר הוכנס לסרט בתוך תשעה ימים של 18 שעות עבודה, ועליית הסרט לאקרנים לא תדחה אפילו ביום,

ותתרחש כמתוכנן בסוף החודש. 

 

 

 

 

 

עוד מהמועמדים הצפויים והראויים: דניאל דיי לואיס על תפקידו הקולנועי האחרון ב-״Phantom Thread״ של פול תומאס אנדרסון, ואחד הסרטים היחודיים של השנה - ״תברח״ של ג׳ורדן פיל, כמו גם דניאל קאליויה, השחקן הראשי המצויין שלו.

 

 

צעצוע של ביקורת:

אחד הסרטים המדוברים של השנה הוא ״ליידי בירד״, סרט ביכוריה של גרטה גרוויג. גרוויג עצמה, המוכרת בעיקר כשחקנית משיתופי הפעולה עם נואה באומבך (בינהם ״פרנסס הא״), קיבלה התעלמות כבמאית, אך הרוויחה מועמדות עבור התסריט שכתבה, כמו גם סרטה (כקומדיה) ושחקניה. בראשות הקאסט נמצא הכשרון הענק של סרשה רונאן הצעירה, שהיתה מועמדת לאוסקר כבר בגיל 13 עבור תפקיד המשנה שלה ב״כפרה״, פעם נוספת עבור תפקידה הענוג ב״ברוקלין״, וסביר שתהיה מועמדת שוב בשנה הקרובה בפעם השלישית. 

 

 

״ליידי בירד״ זכה לכותרות הקשורות ישירות למבקרים בימים האחרונים, לאחר מיני-שערוריית Rotten Tomatoes: קומדית ההתבגרות הפכה לסרט בעל הדירוג החיובי ביותר בהיסטוריית האתר, עם 205 תגובות חיוביות ו-0 שליליות. הסרט עקף את ״צעצוע של סיפור 2״ הקלאסי של פיקסאר, שכיכב בראש טבלת ה-100% של האתר, עם 163 ביקורות חיוביות (צריך לזכור שככל שהולכים אחורה בזמן - כך פחות מבקרים נכללו בחישוב האתר). 

 

 

 

 

 

אז הגיע מבקר אחד עם הביקורת השלילית הראשונה, ו״הרס את החגיגה״, כך הכותרות באתרים השונים והציוצים בטוויטר זעקו. מסתבר שאותו המבקר, למרות שנתן ל״ליידי בירד״ 3/5 כוכבים בביקורתו, ביקש מהאתר להחשיב את הביקורת שלו כשלילית, כי עבורו הסרט לא נתפש כמספיק טוב בשביל הכבוד של מאת האחוזים. מצד אחד, נראה שהיה מצופה מהמבקר לעוות את דעתו הכנה, רק כדי לא לפגוע ברגשות של אלו שחשבו שונה ממנו על הסרט, ומצד שני נראה כי הוא עצמו עיוות במידה מסויימת את דעתו רק כדי לערוך מניפולציות בציון הסופי. כך או כך, זה מעלה שאלות מעניינות לגבי השיטה של האתר, ומה לפעמים עומד מאחורי ביקורות.

 

 

 

בכל מקרה, נקווה ש״ליידי בירד״ המצופה יגיע אלינו לפני תאריך התפוצה הנוכחי שלו, שבאופן לא סופי מיועד לחודש מרץ. כך נוכל לגלות האם אנחנו בעמדת הרוב המוחץ של 99 האחוזים, או בצידו של האחוז הבודד.