BETA

11.12.2017

21:26

עודכן:

בר פינס בתוכנית מאסטר שף
בר פינס בתוכנית מאסטר שף,
צילום מסך

איך מה שראינו אתמול במאסטר שף שונה מהטרדה מינית?

למה בחורה צעירה שמגיעה לתוכנית בישול מוצאת את עצמה חושפת הכל ואיפה עובר הגבול בין ניצול מעמד וכוח כדי לפלרטט לבין ניצול מעמד וכוח כדי לקבל דברים אחרים? דעה

אתמול ראיתי בתוכנית "מאסטר שף" בחורה צעירה מוטרדת בשידור. לא, אייל שני לא השווה את השחלות שלה לעגבניות, לא, חיים כהן לא אמר לה שהמחשוף שלה מזכיר לו את הבית, זה היה משהו אחר. בר פינס היא בחורה צעירה בת 22 שהגיעה לאודישן במאסטר שף, היא הכינה פיתה עם בשר טחון וביצת עין לשלב הראשון וחריימה עם פול לשלב השני, היא לא בקשר עם אמא שלה ולאבא שלה הייתה חברה אליה היא הייתה קרובה מאוד וראתה בה דמות אם אבל כעת גם הן לא בקשר. רגע, אבל איך זה רלוונטי אתם שואלים? בדיוק.


זו לא שוב ביקורת על הסיפורים סוחטים הדמעות בתוכניות הריאליטי, זו ביקורת על סחיטת הסיפורים הללו תוך כדי ניצול של מעמד, זו ביקורת על ההבאה של אדם למצב חשיפה וערטול (נפשיים) תוך כדי שימוש וניצול של הצורך שלו במה שאתה יכול לתת לו.

 

>>לעוד כתבות של מיכל קליינברג:

"חתונה ממבט ראשון": יותר לחוצת חתונה מכולם

"ים של דמעות בשתי עיניי": למה הרגשנו שנינט לא רוצה להיות שם?

 

בטריטוריה שלהם, תחת חוקי המשחק שלהם, עם אפס סוללות הגנה ומאה אחוז רצון לעבור שלב, הם בעצם יכולים לשאול הכל והיא גם תענה על הכל. אבל זה עדיין לא אומר שזה מוסרי או אתי

 

כשבר הייתה בת 14 הוריה התגרשו, היא עברה לגור עם אביה והיא לא בקשר עם אמה עד היום. כשהייתה קטנה הייתה לאבא שלה חברה אליה הייתה קרובה מאוד והתמסרה אליה רגשית ונפשית, כאשר נפרדו, האישה שהייתה בשבילה כמו אם ניתקה גם איתה קשר, כל זה לא קרה כשהייתה בת שנה והכל בסדר עכשיו, אלא לפני שנתיים, מה שנקרא "פצע טרי" ואם אתם לא מאמינים לי, היה מספיק להסתכל על הדמעות שעלו בעינייה והרעד שכבש את סנטרה כשמצאה את עצמה שומעת את המשפט: "אז בעצם אין אישה אחת בחיים שלך שגידלה אותך ונשארה".

 

אני בכוונה אומרת שהיא מצאה את עצמה מדברת על זה, כי שום דבר בה לא שידר איזושהי אקסהביציוניסטיות או תאווה ספציפית לחשוף את נימי נימיה הפסיכולוגיים, בר מצאה את עצמה בסיטואציה בה מתוך התרגשות, אדרנלין, צורך גדול ואולי גם הערצה לאנשים שמולה - היא נותנת להם מה שהם מבקשים לקחת. מתמודדת שהייתה לפניה אמרה בעצמה באופן מעניין שהסיטואציה הזו (מול השופטים) מוציאה ממך את האמת. עכשיו רק נשארת השאלה כמה זה מוסרי לקחת את כל כולה מבן אדם במצב הזה.

 

 בר פינס בתוכנית מאסטר שף
 

בר פינס בתוכנית מאסטר שף(צילום מסך )

 

נערה צעירה לא תגיע אל מול צמרת הקולינריה ובעודה באודישן מולם, רגע לפני שטעמו את האוכל שלה והכל עוד פתוח בשבילה תגיד - "סליחה אבל זו שאלה אישית שאני לא מעוניינת לענות עליה". לא, היא תענה, היא תספר דברים שאם הייתם שואלים אותה באופן רגוע - "תגידי, את רוצה לחלוק עם כל עם ישראל את הכאב הפרטי שלך על הנטישה ההיא של חברה של אבא?", תרשו לי להאמין שרוב הסיכויים שהיא הייתה אומרת - "ממש לא".

 

המעמד הזה מול השופטים שמורעבים לפיסה ממנה יותר מאשר לפיסה מהאוכל שלה, הוא מעמד בלתי אפשרי, כמה כוח ובטחון היא צריכה בשביל לסרב לענות לשומרי הסף, שעומדים בינה לבין הגשמת חלומה?

 

וכאן בדיוק מתקיים הניצול של מעמד וכוח - בעודה בטריטוריה שלהם, תחת חוקי המשחק שלהם, עם אפס סוללות הגנה ומאה אחוז רצון לעבור את השלב הנ"ל, הם בעצם יכולים לשאול הכל והיא גם תענה על הכל, אבל זה עדיין לא אומר שצריך לעשות את זה; זה עדיין לא אומר שזה מוסרי או אתי.

 

בדיוק כמו ש"אפשר לנצל" אישה שיכורה, היא הרי תבוא, היא תתפשט, היא תתן לך - אבל זה לא אומר שזה בסדר שאתה תיקח. המוסר והאנושיות הם בידיים שלנו, לא בבירוקרטיה היבשה של "אני רק שאלתי והיא ענתה", או "אני רק הצעתי והיא הסכימה". כולנו יודעים מתי משהו הוא ניצול, השאלה היא מתי בוחרים להתעלם מהידיעה הזו.