BETA

17.02.2015

16:44

עודכן:

פרוזן מאי, הלה שלג
פרוזן מאי, הלה שלג,
יח"צ

הלה שלג: "אני מאהבת של השפה העברית"

אתם אולי מכירים את שלג, הידועה גם בכינוי Frozen May, מעמוד הפייסבוק או הטוויטר שלכם, אבל היא גם מוזיקאית יוצרת שמוציאה עכשיו אלבום חדש • ראיון מיוחד

הלה שלג, המכוּנה גם Frozen May, ילידת 1984, חיה בתל-אביב, היא קופירייטרית, מוזיקאית וטקסטולוגית מומחית. עכשיו היא מוציאה אלבום בשם "האוסף", שמאגד בתוכו שירים מפרויקט מוזיקאלי שתחילת בשנת 2007 ומתמשך עד עצם היום הזה. כמה משיריה אף הופיעו במיני סדרה בערוץ 10, "אם וכאשר", וכעת היא משיקה אלבום חדש עם הופעה ראשונה במוצ"ש הקרוב.

 

אז מי את בעצם, הילה שלג? ולמה ומאיפה הגיע הכינוי "פרוזן מאי"?

"איזו שאלה מהרהרת ומערערת... בזה אני בטוחה: את השם שלי כותבים בלי יו"ד. אפשר להוסיף חיריק: הִלה. הסיבה לזה מבוגרת קצת יותר ממני: כשהחליטו לקרֹא לי ככה, זה נחשב לשם חדש, ובמילון הוא הופיע בלי יו"ד. בנוסף לזה, ההורים שלי אוהבים סימטריה וכתיב חסר (משהו שכנראה עבר אלי בתורשה). לכן כך זה תמיד היה עבורי, גם בתעודת הזהות.

 

עד גיל שש-עשרה לא ממש הבנתי את הקטע ורציתי להוסיף יו"ד ולהיות הִלה "רגילה". עם הזמן התחברתי לעניין הויזואלי, הסמטרי והיחודי שבזה, והחלטתי להשאיר את זה ככה (בידיעה שכנראה אצטרך לתקן אנשים כל חיי ובתקוה שלא אתפס כטרחנית כתוצאה מכך).

 

Frozen May - הכינוי הזה נוצר על ידי לפני יותר מעשור וחצי, בעידן שבו רֹב התקשורת היתה בצ'אטים ובכתיבה באנגלית, ומלווה אותי עד היום. הוא מייצג מעין אוקסימורון - שילוב של חודש אביבי עם מצב של קפאון. רוצה להיות רומנטית ולכתוב שיצרתי אותו ככה כי זה שִקף אותי - מישהי שהיא עולם שופע ומזמין, כשהכל בעצם כלוא תחת מעטה של קרח שלא מאפשר לחדור. קיטש גמור, מה? עם השנים, הכינוי הזה הפך לשם השני שלי ולפעמים הראשון. נהיה מותג. זה די התנגש עם הכתיבה שלי בשנים האחרונות, שכמעט כולה בעברית, וגם עם האלבום שהתגבש, שכולו בעברית, ולכן עכשיו שמי העברי חזר למרכז הבמה: הִלה שלג".

 

 

 

פרוזן מאי, הלה שלג
 

פרוזן מאי, הלה שלג(יח"צ)

 

כותבת? מלחינה? שרה? משוררת? מה מתוך אלו את הכי?

"אני טקסטולוגית מומחית בעיקר (אין מה לחפש את זה במילון, זה מינוח שהמצאתי), ומאהבת של השפה העברית בפרט. הרבה מסתכלים עליה מלמעלה, בטענה שהיא מוגבלת מבחינת אוצר מלים, אבל בפועל משתמשים בכל כך מעט מהעושר שלה ומהחופש שהיא מאפשרת, וזה קצת צורם.

 

הזיקה שלי לשפה היא הבסיס לכל הדברים שאני יוצרת. אני כותבת מגיל חד-ספרתי, והחל משנות העֶשְׂרֵה שלי זה נהיה משהו יותר רציני ומפותח. השירה וההלחנה, (שהן המוזיקה), הן עוד דרך להביא את הכתיבה שלי לידי ביטוי. בשנים האחרונות, הפרופיל שלי בפייסבוק ובטוויטר הפך לפרופיל כתיבה - פלטפורמות שבהן אני מוציאה לאור את ההתבוננויות ואת המחשבות הכתובות שלי, מזקקת את החיים לשורות. זה תופס ומוערך, וזה נפלא".

 

 

הלה שלג • מזקקת את החיים לשורות
 

הלה שלג • מזקקת את החיים לשורות(יח"צ)

 

כמה זמן עבדת על האלבום "האוסף"?

"שנתיים במצטבר; העבודה עליו לא היתה אינטנסיבית ותובענית, פרט לחודשים האחרונים בהם הגעתי ל"ישורות אחרונות" נדרשות ומתישות. היא התחילה משיר אחד ("עברתי דירה") ומבּחינה של כמה מפיקים מוזיקאליים, ואחרי העבודה על השיר הזה ובחירת מפיק, התקדמתי עם שירים נוספים, וכך האלבום התגבש. גם לאחר בחירת מפיק, הקפדתי להשתתף באופן מלא וללוות את התהליך, הכל תוך כדי העבודה היומיומית שלי (קופירייטינג וניהול לקוחות בחברת פרסום).

 

עניינים לוקחים לי יותר זמן גם כי אני מנהלת את כל הדבר הזה לבד, ותוך כדי מתייעצת עם חברים מהתחום, מגלה דברים חדשים, נתקלת באתגרים לא צפויים, וממשיכה לשחות, לפעמים נגד הזרם, לפעמים כשנדמה שכבר אין כוחות, אבל אני כבר עמוק ורחוק בים הזה, וזה מתגשם".

 

 

 

עטיפת האלבום של הלה שלג
 

עטיפת האלבום של הלה שלג(יח"צ)

 

על מה השירים שמופיעים בו?

"אהבות עם לב שכבר לא פועם, טרוף מהדהד, אובססיה בוסרית, השתחררות מאזיקי-עבר, הכרויות כושלות ואוננות עוקבת, אכזבה מכרסמת, טיפול פסיכולוגי, עצב אסתטי, סביבה תל-אביבית, מתיקות נאיבית; דברים של חיים ומוות ויד ולשון".

 

יש לו תמה? יש נושא אחד שאת יותר מתעסקת בו מאחרים?

"האלבום הזה מאד אקלקטי מבחינת סגנונות מוזיקאליים, רמת כתיבה ונושאי ומושאי כתיבה. לכן, בין היתר, קראתי לו "האוסף". הוא מאגד בתוכו עשרה שירים (מתוך עשרות) מהפרויקט המוזיקאלי שהתחלתי בשנת 2007 ושמתמשך בעצם עד עצם היום הזה. יש בו טקסטים מאובקים ובוסריים לצד טקסטים משופשפים ונושכים, ובחרתי להשאיר את זה ולהתקדם ככה כי הצגת המנעד הזה נראת לי חשובה; היא משקפת את הדרך שעברתי עם הפרויקט הזה, שעד עכשיו באה לידי ביטוי בעיקר בהופעות ופחות בחומרים מוקלטים. מבחינת הפקה מוזיקאלית, מה שמחבר בין כל השירים הוא השילוב בין כלים חיים לאלמנטים אלקטרוניים".

 

 

איך נוצרו השירים ומה היית צריכה לעבור בשביל לכתוב אותם?

"בשנות העֶשְׂרֵה שלי כתבתי שירים בעיקר באנגלית, כשההשפעות שלי היו (ועדיין) טורי איימוס ופיונה אפל. בתחילת שנות העשרים שלי קרה (גם) לי הדבר הנורא הזה שמכוּנה שברון לב, והתחלתי לכתוב יותר בעברית. הכוונה היא בעיקר לשירים שמשוועים להלחנה, כי פרוזה ושירה בעברית כתבתי גם לפני שהלב שלי היה בדלי. מאז עברתי עוד הרים וגבעות ועמקים ותהומות של רגשות ומחשבות, ולקחתי את השפה והכתיבה אתי לכל המקומות (ואולי בעצם הן אלה שלקחו אותי אתן לשם)".

 

מה השיר שאת הכי גאה בו? וזה שאת הכי אוהבת?

"כולם הם ילדיי אבל אני לא דיפלומאטית, ויש שירים שאני גאה בהם יותר. מפנה את הזרקור לשיר "הפסיכולוגית", שהוא סוג של דקלום מהפנט עטוף בעיבוד מערער. כתבתי אותו על טיפול פסיכולוגי שלא אני עברתי; מעולם לא הזדמן לי להציף את חיי תוך שקיעה בספת פסיכולוג, אבל הבנתי שמה שכתבתי די מייצג, אז זה נחמד. השיר האהוב עלי גדל להיות "קיר לַרִיק", שהוא השיר האחרון שהתווסף לאלבום, ככה, התגנב דרך סדק של הרגשה שיש צורך בעוד נגיעה גרוּבית. זה שיר שהולך בלוּפ, הסוף שלו ממשיך להתחלה, ובהתאמה לזה, השם שנתתי לו הוא פלינדרומי. נקרא מרובע אבל נשמע מגניב".

 

 

עם מי עשית את האלבום הזה?

"עבדתי על "האוסף" עם יון לב - מוזיקאי, פסנתרן ומעבד יחודי ומוכשר - אותו הכרתי דרך שי ללינגר, הגיטריסט האגדי שלִווה אותי במשך שנתיים, שגם מנגן באלבום. הלחנים הם בעיקר שלי, אבל בעוד שלגבי טקסטים אני אקסקלוסיבית ו"קנאית", לחנים אני אוהבת לפזר ולשתף עם המוזיקאים שאני עובדת אתם. כך יצא ששי ללינגר הלחין שניים משירי האלבום ("חרובים" ו"קליפה של איש"), וליאור וינברג, פסנתרן ומלחין יוצא דופן, הלחין שיר נוסף ("שיר כחול"). עוד השתתפו בלחנים אורן אובסטבלום ("שִיט") ויון לב ("הפסיכולוגית"). התמזל מזלי לעבוד גם עם אייל עמיר המשובח והנדיר, שמִקסס את שירי האלבום ולִווה אותי בתהליך שהגיע אחרי שלב העיבודים".

 

אלבום זה לא קונספט מיושן כבר? כל עולם המוזיקה לא עבר להופעות? אז למה להוציא אלבום?

"מבירורים ומהתייעצויות שקיימתי לאורך הדרך, התרשמתי שאלבומים הם משהו חי וקיים, פשוט בפורמטים שונים - מקוצרים ודיגיטאליים. כיוון שזה האלבום הראשון שלי, ההמלצות כללו גם פורמט פיזי, מודפס. זה הסתדר עם הרצון שלי להציג את המלים של כל שיר וליצור אלבום ממשי, ויחד עם המעצבת חני בן ישי עבדתי על מארז מיוחד לאלבום המודפס, שבאמת מכיל את כל המלים, הקרדיטים, ההסברים והתודות, וכולל איורים של המאייר הנדיר Zivink - הכל בקונספט של משהו שנראה כמו אסופת ניירות, אותיות ורישומים; בלאגן מאד אסתטי, מגובש ומסודר, סקיצתי ומוקפד. צריך להאמין כדי לראות. אגב, זה לא סותר את עניין ההופעות - משיקה את האלבום במופע חדש במוצ"ש, 9.5.15, ב"בית היוצר" (האנגר 22, נמל תל-אביב)".

 

ומה הפרויקט הבא?

"בנוגע לאלבום - להפיץ אותו זה פרויקט בפני עצמו, וגם את זה, נכון לעכשיו, אני מנסה ומתכוונת לעשות באופן עצמאי. חלק מזה יקרה, בתקוה, באמצעות "פרויקט קליפים" - התכנון הוא שלכל אחד מהשירים יהיה קליפ, כשגם את זה, כמו הלחנים, אני שואפת לשתף ולפזר בין במאים וצלמים שונים שהאלבום הזה מעניין אותם. בימים אלה, הקליפ לשיר "שפיותי" נמצא בשלבי עריכה מתקדמים, והוא יפורסם בשבועות הקרובים.

 

עוד על הפרק - פרויקט מוזיקאלי-טקסטואלי שאני עובדת עליו יחד עם אורן אובסטבלום, ואולי, בעתיד הרחוק, ספר שיאגד בתוכו מבחר ציוצים, פוסטים ופרגמנטים שכתבתי בשנים האחרונות. ובינהם - מקוה שעוד הרבה הזדמנויות ליצור".

 

לאלבום ניתן להאזין כאן:
https://frozenmay.bandcamp.com/album/haosef

ועוד פרטים על הופעת ההשקה נמצאים כאן:
http://bama.acum.org.il/?p=15147