BETA

"קוקו": אחד הסרטים החשובים והמרגשים ביותר של פיקסאר

"קוקו", המעמיד לראשונה דמות לא לבנה במרכז ועוסק לראשונה בתרבות המקסיקנית, מצליח גם לשמור על המסורת המקסיקנית ועם זאת להעביר דרכה ערכים אוניברסליים. התוצאה מהפנטת ומרגשת • זוהר צלח, ביקורת

טקסט

במשך שנים פיקסאר נחשבו לאחד האולפנים היותר חדשנים בהוליווד. יצירות כמו "צעצוע של סיפור", "למצוא את נמו" ו-"וול-E" הפכו לקלאסיקות קולנועיות ומיצבו את האולפן כאחד המוערכים ביותר בהוליווד.


אלא שבשנים האחרונות, מעט אחרי שדיסני רכשו את האולפנים, ראינו פחות סרטים מקוריים ויותר המשכים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, שמעט פגעו בתדמית הכמעט מושלמת של האולפן.


היום (ה') עולה לאקרנים הסרט החדש של פיקסאר, "קוקו", שצפוי להיות הסרט המקורי האחרון של פיקסאר לפחות עד שנת 2020 וינסה להראות שלפיקסאר יש עדיין כמה סיפוריים מקוריים בשרוול.

 

 

תמונה

 

 

"קוקו"(יח"צ)

 

טקסט

הסרט עוקב אחרי מיגל, (אנתוני גונזאלס) נער בן 12 מסנטה ססיליה, החולם להיות מוזיקאי מפורסם כמו ארנסטו דה לה קרוז (בנג'מין בראט, "חוק וסדר", "יצרים בדם"), האליל הגדול שלו והמלך הבלתי מעורער של המוזיקה במקסיקו, שכבר הלך מזמן לעולמו.


הבעיה היחידה של מיגל היא שהמשפחה שלו אוסרת על אזכור של מוזיקה מכל סוג שהיא במשך דורות, זאת לאחר שסבי סביו נטש את המשפחה לטובת התהילה.


הרצון העז להוכיח את עצמו ושרשרת אירועים מוזרים ב"יום המתים" המקסיקני מובילים את מיגל לעולם המתים. לאורך הדרך הוא פוגש שלל דמויות צבעוניות, ביניהן הקטור (גאל גרסיה ברנאל, "את אמא שלך גם", "דרום אמריקה באופנוע"). יחד הם יוצאים למסע עוצר נשימה כדי לפענח את הסיפור האמיתי שמאחורי ההיסטוריה המשפחתית של מיגל.

 

 

תמונה

לעוד ביקורות סרטים:

 

נקודה למחשבה: "קרב המינים" מציג דיון מרתק על מלחמת המינים
לא עלתה על הגל: גדות לא מצליחה להביא את הקסם של "וונדר וומן" ל"ליגת הצדק"

רצח בקולנוע: "רצח באוריינט אקספרס" הוא עיבוד גרוע לסיפור נפלא

 

 

 

"קוקו"(יח"צ)

 

טקסט

"קוקו" הוא הסרט הראשון של דיסני שבמרכזו עומדות דמויות לא לבנות, ומדובר בצעד חשוב- הן מבחינה פוליטית אך גם מבחינת היכולת (ואולי הרצון) של פיקסאר לחדש אחרי יותר מדי סרטי המשך בשנים האחרונות. הבחירה בדמות לא לבנה כמובן שולית ביחס לבחירה בתרבות שונה, כזו עם מנהגים שונים.


מבחינת הצגת התרבות המקסיקנית, יוצרי "קוקו" קיבלו כמה החלטות נהדרות, שעוזרות גם לשמר ולהציג את התרבות המקסיקנית בצורה מכובדת וגם להנגיש אותה לקהל הרחב.


כך למשל הסרט מתרחש ב"יום המתים", אחד מהאירועים המסורתיים היותר מוכרים ופופולריים, שגם זכה לייצוג קולנועי בסרטים "ספר החיים" וגם ב"ספקטר" מסדרת סרטי ג'יימס בונד. פרידה קאלו, אולי האייקון התרבותי הכי גדול שיצא ממקסיקו, ואפילו אל סאנטו, המתאבק המקסיקני הפופולרי ביותר בהיסטוריה, זוכים לייצוג בסרט.


כך גם ערכי המשפחה, שעומדים לקונפליקט בסרט, הם גם מקומיים ואישיים מאוד למקסיקנים ועם זאת אוניברסליים- כאלה שיחברו את הצופים לסרט, לסיפור ולדמות.


חלק גדול מהקסם של הדמות של מיגל קורה בזכות הדיבוב הנהדר של אנתוני גונזאלס הצעיר, שמצליח לעשות עבודה יוצאת דופן ולעבור בקלילות בין הסצנות הבידוריות והקלילות יותר של הסרט לסצנות עם מטען רגשי.

 

 

תמונה

 

 

"קוקו"(יח"צ)

 

טקסט

בכלל, עבודת הדיבוב בסרט מצוינת, כשבולטים במיוחד ברנאל, המגלם את הקטור, שעושה עבודה נהדרת ויוצר למעשה את הדמות הכי מורכבת ומעניינת בסרט, ובראט שתופס בצורה מושלמת את דמותו של דה לה קרוז.


במאי הסרט לי אונקריץ', שביים במשותף כמה סרטים של פיקסאר, ביניהם "צעצוע של סיפור 2" ו"למצוא את נמו", ביים לבדו רק סרט אחד - "צעצוע של סיפור 3", שהתגלה כאחד הסרטים ומרגשים ביותר אי פעם ובטח המרגש ביותר של פיקסאר.


"קוקו" מצליח להראות שוב שלאונקריץ' יש חוש מיוחד לדמויות וסיפורים - "קוקו" הוא ממש לא פורץ דרך, הוא לא מתוחכם במיוחד (אם כי התסריט שלו מעט יותר מורכב משל סרטי אנימציה אחרים) והוא די צפוי- אבל הוא כל-כך אפקטיבי.


אונקריץ' מצליח ליצור כאן רגעים קולנועיים יפהפיים ונוגעים ללב, שמגיעים לשיא בדקות הסיום של הסרט עם רצף סצנות בסיום שנגעו בשלמות וגרמו כמעט לכל יושבי האולם להזיל דמעה.


גם כאן, כמו בכל הסרטים של פיקסאר, האנימציה היא פשוט תענוג צרוף. האנימציה בעולם "הרגיל" מרשימה מאוד, אבל כשמגיעים לעולם המתים זה פשוט מהפנט - מהמראה של הדמויות "המתות" ועד השימוש מדהים בצבעים שמגיע לשיא חדש עם העבודה על האלבריחאס, מדריכי הנשמות לפי האמונה המקסיקנית.

 

 

תמונה

 

 

"קוקו"(יח"צ)

 

בשורה התחתונה, "קוקו" הוא עוד תוצר נהדר של פיקסאר שלבטח יהפוך לאחד מהלהיטים היותר גדולים של השנה בקולנוע. הוא נראה נהדר, הוא אנושי, הוא מרגש והוא מצליח לשמור על האותנטיות של התרבות אותה הוא מייצג. לעשות סרט כזה, בטח בתקופה הזו בארה"ב, זה לא דבר של מה בכך- ועל כך מגיע לפיקסאר כל הכבוד, גם אם השיקול היה קודם כל כלכלי.

 

ציון: 4 כוכבים

 


 

 

"קוקו"(יח"צ)

 

<div class="apester-media" data-inative="true" data-media-id="5a0083ac0b2cb100010fa728" data-campaign-id="59ff391441052a0001a8f5ed" data-channel-id="54d0d1df1a6f9a0271b422c0" style="display: block !important;"></div>